עורכי פטנטים לעומת עורכי דין
ממציאים רבים אינם מבדילים בין “עורך דין פטנטים” לבין עורך פטנטים, עורך דין פטנטים הנו עורך דין לכל דבר ועניין, לעומתו עורך פטנטים הנו מקצוע ברישוי על פי חוק הפטנטים. עבודתו של עורך פטנטים הנה בהליכי רישום פטנט המוגשים לרשות הפטנטים.
עורך דין אומנם יכול לעסוק בתחום הפטנטים, אך מרבית עורכי הדין אינם יודעים ומכירים את התחום מבחינה פרקטית, “עורך דין פטנטים” מקבל את הסמכתו ככול עורכי הדין, אין הוא נבחן במבחני לשכת עורכי הדין על עריכת בקשת פטנט, אמנות פטנטים ועוד.
עורכי פטנטים בחינה
עורך פטנטים נבחן על חוק הפטנטים, תקנות הפטנטים הפסיקה וכן נבחן במבחן בכתב הכולל עריכת פטנט בפועל, כמו כן עורך פטנטים עובר התמחות (סטאז’) במשך שנתיים תחת עורך פטנטים אחר בכדי לקבל תעודת עורך פטנטים.
עורכי פטנטים עיקר עבודתם הנה בתהליכי רישום פטנטים בישראל ובעולם, הליכים אלו מתבצעים מול בוחני פטנטים מטעם רשות הפטנטים, ראש רשות הפטנטים הנו רשם הפטנטים, במקרים מסוימים עורכי הפטנטים מופיעים בבית הדין של רשם הפטנטים.
לעומתם עורכי הדין יכולים לבצע פעולות שהן מחוץ למסגרת רשות הפטנטים, כלומר בתביעות הפרת פטנטים בבתי משפט או הגנה מפני תביעה על הפרת פטנט.
רוב עורכי הדין נעזרים בעורכי פטנטים בשלב רישום הפטנט, עורכי פטנטים בנוסף היותם עורכי פטנטים צריכים להיות בעלי תעודה מתחום הטכני, לדוגמא מהנדס מכונות, מהנדס תוכנה, ביולוג ועוד תחומים.
עורכי פטנט
לעיתים נדירות יותר ניתן למצוא עורך פטנטים שהוא גם עורך דין, כלומר הוא עבר הן את בחינות לשכת עורכי הדין והן את בחינות הרישוי לעורך פטנטים, יתרון זה שאותו עורך פטנטים יכול גם לעסוק בהליכים מחוץ לרשות הפטנטים קרי בבתי משפט, לדוגמא עורך פטנטים ועורך דין חיים ברנדשטטר.
עורך הפטנטים בכדי לקבל רישיון עליו לעמוד בתנאי החוק למשל סעיף 142 לחוק הפטנטים :
“(א) זכאי להירשם בפנקס עורכי הפטנטים ולקבל רישיון עורך-פטנטים מי שנתמלאו בו אלה: (1) הוא תושב ישראל;
(2) מתקיים בו אחד מאלה:
(א) הוא רשום כמהנדס בפנקס המהנדסים והאדריכלים לפי חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי”ח-1958;
(ב) הוא סיים מוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי”ח-1958, באחד המקצועות המפורטים בתוספת השנייה;
(ג) הוא סיים בחוץ לארץ מוסד להשכלה גבוהה או מוסד טכני גבוה, שאישר לעניין זה שר המשפטים לאחר התייעצות במועצה להשכלה גבוהה, באחד המקצועות המפורטים בתוספת השנייה;
(3) עמד בבחינות כאמור בסעיף 143 או שוחרר מהן;
(4) התמחה בישראל לא פחות משנתיים במשרד עורך-פטנטים העוסק במקצועו שלוש שנים לפחות, בלשכת הפטנטים או במחלקת-פטנטים של מפעל תעשייתי;
(5) שילם את האגרה שנקבעה.
(ב) שר המשפטים באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להוסיף בצו, על המקצועות המנויים בתוספת השנייה”
חברתנו עובדת ומשלבת בעבודתה עורכי פטנטים שחלקם גם עורכי דין, שיתוף פעולה בין צוות טכני לבין עורכי הפטנטים לעיתים קריטי להצלחה המסחרית של ההמצאה, במקרים רבים ניתן לראות שמוגשים פטנטים תיאורטיים, אך בפועל בעת יישום ההמצאה בבניית דגם או אב טיפוס היקף ההגנה משתנה ולעיתים נאלצים הממציאים להגיש פטנט חדש מאחר והפרטים הטכניים שונים בעיקרם.
בשלב הראשון הצוות הטכני שלנו מכין תכנון קונספט עקרוני, קרי שרטוטים וחומר טכני שמועבר לעורך הפטנטים, כלומר כבר בשלב ההתחלתי צריך לבחון כיצד מיישמים את ההמצאה כדי לספק די חומר טכני רלוונטי לעורך הפטנטים, כמו כן גם במקרים שכבר יש דגם והממציא חושב שיש לו את כל החומר הטכני, הצוות הטכני יכול להאיר את עיניו ולתת לו פתרונות יצירתיים שישפרו את המוצר או אפשרויות שמתחרים עלולים לנסות לעקוף את הגנת הפטנט, דרכי פעולה אלו מועברות בנוסף לעורך הפטנטים כדי שיתחשב בהם בעת ניסוח עריכת הפטנט.
המידע לעיל הנו חלקי ואינו מלא, יש להתייעץ עם עורך פטנטים לכל מקרה ומקרה באופן פרטני, שילוב בין צוות טכני לעורכי הפטנטים יכול למקסם ולמנף את היקף ההגנה של בקשת הפטנט, ניתוק בין הצוות הטכני לבין עורך פטנטים יכול להוביל לכך שכל צוות הולך בדרך שונה ובפועל הגנת הפטנט אינה מכסה את דרך פיתוח המוצר המיושם בדגם.
שאלות נפוצות ותשובות בנושא עורך פטנטים
תחילה צריך שתהא המצאה או רעיון, עיצוב חדש או סימן מסחר עליהם רוצים להגן, עורך פטנטים מסייע ומכין בקשה לרישום זכויות קניין רוחני ומגיש את הבקשה לרשויות השונות בארץ ובעולם. למשל יש צורך להגדיר את ההמצאה את הצד הטכני, להכין שרטוטים ומידע טכני, אנו משלבים צוות טכני ועורכי פטנטים יועצים אשר מכינים את הבקשות השונות, לפרטים צור קשר וטלפן עכשיו לפגישת היכרות ללא עלות 03-9711011.
רצוי שעורך הפטנטים מכיר את התחום וכותב בתחום ההמצאה, יש עורכי פטנטים למשל שעורכים בתחום ביולוגיה ולא עורכים בתחום מכאניקה, או עורכי פטנטים שעורכים בתחום חשמל ולא עורכים בתחום כימיה, לכן יש לבדוק אם המשרד שאכן עורך הפטנטים מטפל בתחום ההמצאה. כאשר יש לצד עורך הפטנטים צוות טכני יש לכך יתרון, שילוב הצוות הטכני שמכין שרטוטים לבקשת הפטנט, מוסיף פרטים טכניים ואפשרויות שונות ליישום ההמצאה, על ידי כך עורך פטנטים יכול להכניס לבקשת הפטנט פרטים נוספים ולהרחיב את היקף ההגנה המבוקשת. חלק קטן מעורכי הפטנטים הנם גם עורכי דין, כלומר למדו גם משפטים ועשו הסמכה והתמחות גם כעורכי דין, ודאי שיש לכך יתרון אדיר, כי יש להם סמכויות רבות נוספות. מהכנת הסכמים לממציא וליזם, ייעוץ כללי, וידע ויכול להליכים בפני בית משפט ולא רק מול רשות הפטנטים בישראל ומחוץ לישראל אליהם מוגבלים עורכי פטנטים שאינם עורכי דין.
עלות עבודה של עורך פטנטים משתנה, עורכי פטנטים עוסקים במספר תחומים העיקרי שבהם הוא ניסוח ועריכת בקשת פטנט, אך עורכי פטנטים גם עוסקים בהכנת בקשה לרישום מדגם או בקשה לסימן מסחר, למשל על שם או לוגו. בבקשה לניסוח ועריכה העלויות משתנות בהתאם להיקף וסוג העבודה, למשל בקשה אחת יכולה להיות עבודה פשוטה וקצרה ועבודה אחרת המצאה אחרת יכולה להיות מורכבת ושדורשת יותר שעות של ניסוח, חשוב לבקש הצעת מחיר מראש ועדיף לדעת מחיר מראש ולא להסתפק בעבודה על בסיס שעות עבודה שלא יודע המזמין בכמה שעות עבודה יחויב. חשוב לבקש הצעת מחיר מראש ולדעת מחיר סגור לעלות הניסוח וההגשה לפטנט כדי למנוע הפתעות. בנוסף חשוב להבין מה האופציות העומדות בפני המבקש ולעמוד על ההבדלים ביניהם, למשל האם מדובר על פטנט פרוביזורי או בקשה לפטנט, האם מדובר בהליך אחר, העלויות משתנות בין ההליכים השונים.
עלות אגרות משתנה לפי הבקשה ולפי מאפייני המבקש, באופן גס עלות בקשה לאדם פרטי בישראל נכון לשנת 2020 הנה כ- 1,228 ₪ אך אם יבקש בכורה בישראל מבקשה שהוגשה מחוץ לישראל, ישלם מעל 2,000 ₪ לאגרה. יש אפשרויות להגיש גם בקשות ארעיות למשל בארה"ב בקשה רגילה לאגרה שאינה מופחתת הנה כ- 140$, אגרת בקשה לעיצוב בישראל כ- 242 ₪, אגרה לבקשה לסימן מסחר מעל ל- 1,600 ₪, כל מדינה גובה אגרה על הגשת בקשה בתחומה.
טלפן עכשיו לפרטים 03-9711011
עורכי פטנטים מכינים ניסוח לבקשת פטנט אותה מגישים לרשות בכתב אליה מצרפים שרטוטים להמחשת ההמצאה, במקרים רבים ההליך מתבצע על ידי הוצאת דו"ח בחינה כתוב על ידי בוחן הפטנטים והכנת מענה תשובה על ידי עורך הפטנטים, אך יש מקרים בהם עורך הפטנטים מדבר טלפונית או נפגש עם בוחן הפטנטים ומסביר לו מעבר לאמור בכתוב כדי להגיע להבנות ולקדם את תהליך הבחינה. לעיתים יש בקשות שמגיעות לבית הדין של רשם הפטנטים, בבית הדין מדובר בהליך הדומה להליך בבית משפט, כלומר בנוסף להגשת מסמכים נדרש עורך הפטנטים לטעון בפני רשם הפטנטים.
רצוי להגיש פטנט מוקדם ככול האפשר כדי לתפוס את תהליך הבכורה, אך צריך לדעת על מה מגישים פטנט, עורך פטנטים אינו עוסק בצד הטכני של ייצור אב טיפוס, לכן אנו משלבים במשרדנו צוות טכני שמטפל בתכנון הקונספט, פיתוח תכנון וייצור דגם ואב טיפוס יחד עם עורכי פטנטים יועצים, שילוב של צוות טכני ועורך פטנטים עוזר לממציא וליזם לטפל בשני תחומים משיקים אלו, הצוות הטכני ועורך הפטנטים שעובדים בצמוד עוזר למבקש הפטנט מאוד, אנו משלבים במשרדנו צוות טכני ועורכי פטנטים יועצים כדי לסייע ללקוחותינו משלב הרעיון. חשוב לטפל הן בצד הטכני והן ברישום הזכות כבר בתחילת התהליך, צור קשר עכשיו לפרטים נוספים 03-9711011.
לאחר הגשת בקשת פטנט מקבלים אישור הגשה, אישור ההגשה אינו תעודת פטנט, אישור הגשה מקנה למבקש תאריך הכורה, כלומר מבקש יכול להגיש בקשות במדינות עצמם, בכל מדינה באופן ספציפי ולבקש ולדרוש תאריך בכורה מהבקשה הראשונה, אם יגיש את בקשתו לפני סיום 12 חודשים מיום הגשת הבקשה ממנה מבקש בכורה. אפשר גם להגיש בקשת לארכה על ידי אמנת PCT הדוחה את הגשת הבקשות במדינות בעוד כשנה וחצי, כלומר עד שנתיים חצי מיום הגשת הבקשה הראשונה. אבל רק כאשר יש תעודת פטנט במדינה מסוימת אפשר למנוע ממתחרה אחר לנצל את ההמצאה על ידי תביעת הפרה בבית משפט. אסור לפרסם או למכור את ההמצאה עליה מבקשים פטנט בטרם הגשתה לבקשה לרישום פטנט.
צור קשר לקביעת פגישת הכרות ללא עלות, קבל/י פרטים ראשוניים בטלפון, הערכת עלות והסברים נוספים טלפנו עכשיו 03-9711011.