פטנט – פטנטים

פטנט הוא זכות משפטית אותה מעניקה המדינה לזכות למונופול לניצול המצאה, המבקש נדרש לעמוד בתנאי חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 כדי שהמצאתו תהה כשירה לפטנט. סעיף 3 לחוק הפטנטים מציין : אמצאה כשירת פטנט – מהי? אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט.

תקופת ההגנה בפטנט עשרים שנה.

היקף ההגנה נקבע בפרק התביעות, בעת עריכת הבקשה על ידי עורך פטנטים מנסחים תביעות המגדירות את היקף ההגנה, בוחן מטעם רשות הפטנטים בודק את התביעות ומחליט אילו תביעות הוא מקבל ואיזה לא.

פטנט ניתן להגיש בישראל או מחוץ לישראל, יש להגיש פטנט בכל מדינה שרוצים זכות מונופול על ההמצאה. רשות הפטנטים בישראל נמצאת בירושלים.

מי שמחליט אם מקבלים פטנט הוא בוחן הבוחן את הבקשה בכל מדינה ומדינה, בישראל יש כמאה בוחני פטנטים, הבוחנים הם מהנדסים בדרך כלל בתחום ההמצאה שמוגשת לרישום הפטנט. אבל לעיתים לא מסכימים עם עמדת הבוחן וניתן להגיש ערעור לרשם הפטנטים שהוא דן בבקשה בבית הדין של רשם הפטנטים. גם על החלטת הרשם ניתן לערער לבית המשפט בזכות לבית משפט מחוזי ועל החלטת המחוזי, ניתן לערער ברשות לעליון, אך מעטים המקרים המגיעים לכדי ערעורים ולבתי משפט, בדרך כלל הפרטים נסגרים מול בוחן הפטנטים ברשות הפטנטים. 

ניתן לכתוב המצאה או אמצאה, החוק הפטנטים דווקא כותבים אמצאה, אך מחוץ לחוק הפטנטים רבים כותבים המצאה.

פרוביזיונל היא הגשה ארעית המאפשרת למבקש להגיש פטנט תוך שנה מיום הגשת הפרוביזיונל תוך ניצול זכות הבכורה. כלומר ניתן להגיש בקשות פטנטים במדינות תוך שנה מיום הגשת הפרוביזיונל מבלי שמבקש אחר יתפוס את התאריך הנקרא תאריך בכורה.

כל הקודם זוכה, מי שמגיש ראשון את ההמצאה זוכה בפטנט.

חוק הפטנטים עונה על שאלה זו בסעיף 4 לחוק: "אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה"

אין צורך לייצר אב טיפוס לצורך רישום הפטנט, במסגרת רישום הפטנט יש פרק של השרטוטים שם נהוג להגיש שרטוטים עקרוניים הממחישים את ההמצאה.

לא ניתן להגיש תביעת הפרת פטנט מיד לאחר הגשת הפטנט, התנאי כדי להגיש תביעת הפרת הוא רק לאחר קבלת תעודת פטנט. 

עלות אגרה לרישום פטנט משתנה ממדינה למדינה, למשל בישראל יש אגרה רגילה ואגרה מופחתת, אגרת בקשה חדשה לפטנט מופחתת {40% הנחה} לזכאים לכך 1,228 ₪, מי זכאי לאגרה מופחתת? למשל אדם פרטי שלא ביקש בכורה בישראל על בקשה קודמת שהגיש על אותה המצאה במדינה אחרת, כלומר זו הבקשה הראשונה שהוא מגיש על המצאה זו אותה מגיש בישראל. גם חברות שמגישות את המצאתם לראשונה בישראל ללא תאריך בכורה זכאיות לאגרה מופחתת ובתנאי שיגיש תצהיר חברה קטנה שמחזור שלהם לא עלה על 10מיליון ₪. 

אגרה רגילה לפטנט שאינה מופחתת בישראל הינה 2,047 ₪ .

בארה"ב האגרה משתנה לפי כמות התביעות שמגישים, יש אגרה בסיסית וככול שהבקשה מבקשת יותר תביעות אז האגרה גבוה יותר. בנוסף האגרה משתנה לפי מאפיין המבקש, למשל מבקש שהוא אדם פרטי שלא מעסיק יותר מ-500 איש שאין לו הכנסות בשנה הקודמת להגשת הפטנט שמעל 180,000$ (יש לבדוק את הסכום העדכני מעת לעת) שלא הגיש מעל 4 פטנטים בארה"ב ישלם אגרה נמוכה הרבה יותר לעומת חברה שלא עומדת בתנאים אלו.

אמנת פאריס היא אמנה עליה חתומות כ-175 מדינות, האמנה מאפשרת למבקש להגיש בקשה לפטנט באחת ממדינות האמנה וכאשר יוגשו בקשות פטנטים במדינות הנכללות באמנת פאריס יזכה המבקש בתאריך הבכורה של הבקשה הראשונה בתנאי שהגיש בקשות נוספות לפני שמסתיימת תקופה של 12 חודשים. כלומר אם פלוני מגיש בקשה בישראל לדוגמא ואדם אחר יגיש את אותה המצאה מאחת ממדינות האמנה לאחריו, אם המבקש הפלוני שהגיש בישראל את הבקשה יגיש את בקשתו באותה מדינה גם אחרי שהגיש אלמוני אחר, עדיין אותו פלוני שהגיש בישראל יזכה בבכורה למרות שהגיש את הבקשה לפטנט אחרי מבקש אחר מחוץ לישראל. באופן זה ניתן לדחות עלויות ולהגיש תחילה רק במדינה אחת ולגייס משקיעים לשלבים מאחרים יותר להגשה במדינות נוספות.

לא קיים פטנט עולמי בינלאומי, קיימת בקשה בינלאומית אך הבקשה הבינלאומית שמוגשת תחת אמנת PCT אינה מקנה זכות של פטנט אלא רק מאפשרת לדחות את הגשת הפטנטים במדינות לשנתיים וחצי (30 חודשים).

פטנט לא מגן על עיצוב, פטנט מגן על הפונקציה פעולה, ניתן להגן על עיצוב על ידי בקשה לרישום עיצוב לפי חוק העיצובים, תשע"ז-2017.

ההגנה על ההמצאה באמצעות פטנט בישראל היא לתקופה של 20 שנה, ניתן לתבוע על הפרת פטנט מיום קבלת תעודת פטנט, כלומר לאחר שבוחן מאשר את הפטנט. כאשר מגישים את הבקשה יש הגנה על תאריך הבכורה מיום הגשת הבקשה, לפי אמנת פאריס, כלומר ניתן להגיש בקשות לפטנטים במדינות נוספות החברות באמנה תוך שנה ולזכות בתאריך הבכורה, לכן ניתן להסתפק בשלב ראשון בהגשה במדינה אחת למשל ישראל ותוך שנה להגיש בקשה במדינות נוספות. באמנת פאריס חברות כ-175 מדינות.

לא ניתן לפנות לרשות הפטנטים לפני הגשת פטנט ולשאול אותם לגבי עמדתם אם יתקבל פטנט, כדי לקבך את עמדת הרשות צריך להגיש פטנט ולשלם אגרה ולאחר מכן תתקבל תשובה, הבוחן יעשה חיפוש ויבדוק אם הבקשה עומדת בתנאי חוק הפטנטים, אם התשובה חיובית, המבקש יקבל תעודת פטנט המקנה לו מונופול על המצאתו.

פונים לרשויות הפטנטים מחוץ לישראל, למשרדנו יש רשת יועצים עורכי פטנטים בעשרות מדינות שמגישים למבקשים שם פטנטים.

את הפטנט יבחן בדרך כלל מהנדס בתחום ההמצאה שהנו בוחן מטעם הרשות. לעיתים הבוחן אינו מתחום ההמצאה.

כדי לקבל תשובה מהר ניתן להגיש במקרים רבים זירוז ואז מקבלים תשובה מרשות הפטנטים תוך כארבעה חודשים מיום אישור הזירוז, ללא הליך מזורז פטנט יכול להתקבל תוך כשנתיים במקרים מהירים ויותר מארבע שנים במקרים איטיים יותר, תלוי בצוות הבודק ובתחום ההמצאה.

על אתר הוא זירוז, בקשה לזירוז נקראת על אתר, כאשר מוגשת בקשת זירוז (על אתר) כותבים בראש הבקשה בדף הראשון למעלה על אתר כדי להדגיש שמדובר על בקשה מהירה יותר מול חברותיה הרגילות.

כאשר מגישים בקשה לפטנט היא אינה מתפרסמת תחילה, רשות הפטנטים מפרסמת את פרטי הבקשה לפטנט 18 חודשים מיום ההגשה לפי סעיף 16 לחוק הפטנטים. עם הגשת בקשת הפטנט רשות הפטנטים בישראל מפרסמת את שם הממציא ואת שם ההמצאה ללא המסמכים המתארים את ההמצאה שהוגשו.

בוחן פטנט בישראל מחפש את ההמצאה בישראל ומחוץ לישראל ההמצאה צריכה להיות חדשה ובעלת התקדמות המצאתית לא רק פרסומים ישראלים, הבוחנים נעזרים במאגרי מידע לחיפוש פטנטים. יש מאגרי מידע רבים הפתוחים לציבור ומבקש יכול לבצע חיפוש בעצמו בחינם וללא כל עלות.

יש מאגר חיפוש מידע לפטנטים וניתן לחפש שם או לפנות לספריית רשות הפטנטים ולחפש שם, אך מאגר הפטנטים פעיל למחפש גם מביתו דרך האינטרנט.

PPH  הנו אמנה שקיימת בין מדינות להליך בחינה מהירה. במדינה שחתומה על אמנת PPH  עם ישראל ניתן להקדים את הבחינה (לעקוף את התור) אם מדובר בבקשה מקבילה, ואם ניתן במדינה אחת פטנט אפשר לבקש מהמדינה השניה לבחון את הפטנט מהר לאור קבלת הפטנט.

בשמה המלא: Patent Prosecution Highway

תוך 3 חודשים מיום מענה על הודעה לפני בחינה לפי סעיף 18 לחוק הפטנטים.

בקשה מקבילה לפטנט הנה בקשה שמבקשת את אותו תאריך בכורה, למשל כאשר מבקש מגיש בקשה לפטנט בישראל תוך 12 חודש הוא רשאי להגיש בקשה במדינות נוספות בכ-175 מדינות לפי אמנת פאריס ולבקש את תאריך הבכורה. מרגע שהבקשות הוגשו כבקשות המבקשות בכורה וקשורות כך אחת לשניה, הם הופכות להיות בקשות מקבילים. יש לדווח לבוחן בישראל על בקשות מקביליות שהוגשו במסגרת ההודעה לפני בחינה.

ממציאים רבים מגישים בקשת פטנט לרישום המוצר בלבד ברוב המקרים מאחר ואינם יודעים או מכירים את תהליך ייצור המוצר, חשוב לבדוק כאשר מגישים בקשה לרישום פטנט אם יש חידוש והתקדמות המצאתית בתהליך ייצור המוצר. במשרדנו כאשר אנו מבצעים תכנון קונספט ואנו רואים שיש פתח לרישום מוצר גם על תהליך הייצור , אנו מציעים להעמיק את תכנון הקונספט אם יש אפשרות וכבר לפתח את העקרונות של תהליך ייצור המוצר. באופן זה מרחיבים את היקף ההגשה וממקסמים את היקף ההגנה המבוקשת.

סעיף 3 לחוק הפטנטים מציין מהי המצאה כשירת פטנט, שם חלק מהסעיף מציין "…  אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך…" כלומר המצאה יכולה להיות מוצר או תהליך וניתן לבקש על שניהם אם מתקיימים התנאים לכך, סעיף 50 (א) לחוק הפטנטים מציין תחולת הפטנט " היתה האמצאה תהליך, יחול הפטנט גם על המוצר הישיר של התהליך."

לכן משרדנו משלב צוות טכני בנוסף בעת תהליך הבקשה לרישום פטנט, הצוות הטכני מבצע תכנון קונספט של המוצר וכן של התהליך לייצור המוצר אם אנו רואים שיש בתהליך סיכוי להרחבת היקף ההגנה, לאחר סיום עבודת הצוות הטכני השרטוטים וההסברים הטכניים עוברים לעורך הפטנטים המנסח את בקשת הפטנט.

אם פטנט מתקבל על תהליך לייצור המוצר יש לכך יתרון משמעותי הן הרתעתי והן בפועל בהליכי תביעות הפרה. כאשר בעל פטנט תובע על הפרת פטנט רשום על מוצר בעל הפטנט צריך להוכיח את טענתו חובת ההוכחה היא על התובע, אבל מקרה מאוד ייחודי במערכת המשפט בישראל הנו כאשר יש לפטנט שהנו על תהליך לייצור מוצר, במקרה זה חובת ההוכחה היא דווקא על הנתבע, דבר המקל על תביעה ההפרה.

סעיף 50 (ב) לחוק הפטנטים מציין: "לענין אמצאה שהיא תהליך לייצור מוצר – בתביעה על הפרה, על הנתבע להוכיח כי התהליך שבו עשה שימוש לייצור מוצר זהה, שונה מהתהליך המוגן בפטנט;…" יתרון זה מקל על בעל הפטנט עד מאוד.

עוד מציין שם חוק הפטנטים "…לענין סעיף קטן זה, יראו מוצר זהה שנוצר בלא הסכמת בעל הפטנט, כל עוד לא הוכח אחרת, כמוצר שנוצר על ידי התהליך המוגן בפטנט, אם התקיימו שניים אלה:

(1)   בעל הפטנט אינו יכול לברר, במאמצים סבירים, באיזה תהליך השתמשו בפועל לייצור המוצר הזהה;

(2)   קיימת סבירות גבוהה שהמוצר הזהה נוצר בתהליך המוגן בפטנט."

כלומר, יש יתרון חשוב בביצוע תכנון קונספטואלי עם צוות טכני ורק לאחר מכן לעבור לשלב עריכת בקשת פטנט, זאת כדי להוסיף מידע טכני על תהליך לייצור המוצר.

בתהליך הבקשה לרישום פטנט ולאחר קבלת תעודת פטנט המבקש כותב בעת ההגשה מי הוא בעל ההמצאה. כלומר כאשר פלוני מגיש בקשה לפטנט הוא מבקש מי בעל ההמצאה בבקשה. חזקת בעלות בהמצאה כתובה בסעיף 76 לחוק הפטנטים "מי שהגיש בקשה לפטנט רואים אותו כבעל האמצאה, כל עוד לא הוכח ההיפך."

ניתן להגיש פטנט על יותר מאדם אחד, בבקשת פטנט יש לציין ממציא ובעלים. ממציא לאו דווקא יהיה בעלים של בקשת הפטנט, אדם יכול להירשם כממציא בבקשה אך בעלות של אדם או גוף אחר למשל על שם המעביד שלו. לעיתים להמצאה יש ממציא אחד ובעלים אחד, לעיתים יש מספר רב של ממציאים ובעלים. בעלות משותפת בסעיף 77 לחוק הפטנטים מציין:  "(א)  אמצאה או פטנט אפשר שיהיו בבעלות משותפת של בני אדם אחדים."

עוד בסעיף 77 (ב) ממשיך החוק וכותב: " (ב)  היו לאמצאה או לפטנט בעלים אחדים, יראו אותם, לענין זכויותיהם בינם לבין עצמם, כבעלי חלקים שווים, אם לא נקבעה חלוקה אחרת בהסכם בכתב שביניהם או מכוח דין." כלומר חשוב אם הבעלות בין יותר ממבקש אחד שונה ואינה מתחלקת בחלק שווה יש לערוך הסכם בין הבעלים בהמצאה כדי למנוע אי הבנות בהמשך הדרך.

לעיתים ממציאים חושבים שלאחר שהגישו בקשת רישום פטנט ניתן מיד לתבוע על הפרה, לא ניתן מיד לאחר הגשת פטנט לתבוע על הפרת פטנט, יש להבדיל בין פטנט ברישום שטרם נבחן לעומת פטנט רשום, כמו כן אלמנט הזמן יש להתייחס גם אליו ממועד הפרסום של הבקשה.

חוק הפטנטים מציין בסעיף 179 המועד להגשת תביעת הפרה: "אין להגיש תביעה על הפרה אלא לאחר שניתן הפטנט; אולם משהוגשה תביעה על הפרה, רשאי בית המשפט –

(1)  להעניק פיצויים בעד ניצול אמצאה שנעשה לאחר יום הפרסום לפי סעיף 16א ולפני יום הפרסום לפי סעיף 26; פיצויים כאמור יהיו בגובה תמלוגים סבירים שהמפר היה חייב בתשלומם אילו היה ניתן לו רישיון לנצל את האמצאה בהיקף שבו נעשה הניצול כאמור;…"

כלומר פיצוי מלא ניתן לקבל לאחר שניתן פטנט אך יש אפשרות בכפוף לחוק לקבל פיצוי מסויים גם מיום פרסום הבקשה עוד בטרם ניתן לקבל, הבקשה לפטנט מתפרסמת 18 חודשים מיום הגשת בקשת הפטנט.

רשם הפטנטים ממונה על ידי שר המשפטים והוא ראש הרשות, רוב בקשות לא מגיעות כלל לרשם הפטנטים, אלא לאחר הגשת בקשת פטנט ממונה בוחן פטנטים שהוא בדרך כלל מהנדס בתחום ההמצאה אך לא תמיד. בוחן הפטנטים יבחן את הבקשה, במקרים מסוימים אם הבוחן לא מעניק פטנט, ניתן להגיש בקשה לדיון אצל רשם הפטנטים שיכריע בין החלטת הבוחן לדרישת המבקש. 

רשם הפטנטים נותן החלטות שיפוטיות במגוון תחומים לרבות בענייני עיצובים וסימני מסחר. הרשם יהיה אדם הכשיר להיות שופט של בית משפט מחוזי, אבל ניתן לערער גם על החלטת רשם הפטנטים, הערעור הוא בזכות לבית המשפט המחוזי.

בנוסף, שר המשפטים רשאי למנות סגן רשם, גם סגן הרשם יהיה אדם הכשיר להיות שופט של בית משפט מחוזי, למעשה סגן הרשאי רשאי למלא תפקידים של הרשם.

כאשר אומרים תביעות בפטנט אין מדובר בתביעות בגין הפרת פטנט כפי שחלק מהממציאים טועים לחשוב, תביעות הינם פרק בתוך בקשת הפטנט, בבקשת פטנט יש 5 פרקים, למשל בדרך כלל בבקשת הפטנטים קיימים שרטוטים, אך השרטוטים אינם מגדירים את היקף ההגנה אלא מיועדים להמחשה. היקף ההגנה של הפטנט נקבע בתביעות, שהן טקסט המגדיר את חוזק והגנת הפטנט. 

סעיף 13 א לחוק הפטנטים מציין: "הפירוט יסתיים בתביעה או בתביעות המגדירות את האמצאה, ובלבד שכל תביעה כאמור תהא נובעת באופן סביר מהמתואר בפירוט." כלומר תביעה צריכה שתהא לה תמיכה בטקסט בתיאור ההמצאה, כלומר בפרקים הקודמים לפרק התביעות.

ניסוח התביעות הנו קריטי וחשוב שעורך פטנטים ינסח אותם באופן רחב ככול האפשר, אך אם התביעה תהא רחבה מידי בוחן הפטנטים לא יאשר את התביעה, צריך להימנע מבקשת תביעות חמדניות. סעיף 13 ב בחוק הפטנטים מציין לגבי התביעות: "ניתן לבטא בתביעה יסוד מיסודותיה של האמצאה כאמצעי או כצעד לעשיית פעולה מסויימת ואין צורך לפרט את המבנה, החומר או הפעולות הדרושות לעשייתה של אותה פעולה; רואים תביעה שבוטאה כאמור כאילו פורטו בה המבנה, החומר או הפעולות הנוגעות בדבר כפי שתוארו בפירוט."

לכן חשוב להתייעץ עם עורך פטנטים לכל מקרה ומקרה באופן ספציפי, צור קשר לקבל מידע נוסף בטלפון 03-9711011.

במקרים רבים בתחילת הדרך הפטנט מוגש על הממציא או ממציאים גם כבעלים, ממציא לא ניתן לשנות בעלות ניתן להעביר למשל אם נכנס משקיע או חברה שרוכשת את ההמצאה ניתן מכוח הסכם להעביר בעלות בהמצאה, ממש כמו העברת בעלות בבית, יש הליך לבקשת העברת בעלות, יש לצרף הסכם ובתוספת אגרה ניתן לשנות את הבעלות.

סעיף 80 לחוק הפטנטים מציין:  "כל אחד מן השותפים בפטנט רשאי להעביר את הבעלות על חלקו בלא הסכמת הבעלים האחרים זולת אם הוסכם אחרת בין הצדדים ודבר ההסכם נרשם בפנקס."

לעיתים בתחילת או במהלך הדרך ממציא אומר בעל פה לחברו שהוא מעביר לו זכויות בהמצאה או בפטנט לעיתים הם עובדים יחד על ההמצאה, אך אין הדבר מספיק, כדי להעביר זכויות בהמצאה אוו בפטנט יש דרישת כתב, כלומר יש צורך לכתוב את האמור מכוח דין ניתן להעביר.

סעיף 82 לחוק הפטנטים מציין "זכויות באמצאה ובפטנט ניתנות להעברה בכתב ועוברות מכוח דין."

רישום פטנטים הנו הליך המורכב ממספר רכיבים, עלות ומחיר רישום פטנטים משתנה בין המצאה להמצאה, הן לאור מורכבות או פשטות ההמצאה והן לאור הוצאות האגרות ושינוי בסוג ההליך, תחילה צריך לדעת פרטים טכניים על ההמצאה, מה עושים, לבקשה מצרפים שרטוטים עקרוניים הממחישים את ההמצאה באופן ויזואלי בצרוף דברי הסבר על ההמצאה, במשרדנו צוות טכני בעל ניסיון רב בתחום פיתוח מוצרים מכין שלב חשוב זה, שלב זה הנו תכנון קונספט עקרוני, עלות תכנון הקונספט משתנה מהמצאה להמצאה למשל שרטוטים לסיכה נמוכים בהרבה לעומת שרטוטים ודברי הסבר לטנק. 

לאחר אישור הממציא לתכנון הקונספט, מתחילה עבודת הניסוח של עורך פטנטים, המנסח ועורך את בקשת הפטנט, עלות זו משתנה גם היא לפי ניסוח מורכב או פשוט, שלב הבא הוא ההגשה, לצורך רישום פטנט בוחרים בהליך הגשה, למשל הגשת פטנט בישראל האגרה נכון לשנת 2020 למבקש פרטי שמגיש בקשה ראשונה ללא תאריך בכורה, הנה 1,228 ₪ אך עלות האגרה משתנה לפי מאפיין המבקש וכן אם הבקשה הישראלית מבקשת בכורה מבקשה שהוגשה לפני כן מחוץ לישראל לפי אמנת פאריס, למשל אם המבקש ידרוש תאריך בכורה ישלם אגרה להגשה של מעל ל 2,000 ₪. גם בארה"ב האגרה תלויה במאפייני המבקש, למשל מבקש שלא הגיש מעל 4 פטנטים בארה"ב, שאינו מעסיק מעל 500 עובדים, שלא היתה לו הכנסה בשנה הקודמת של מעל 170,000$ (הסכום מתעדכן מעת לעת) יזכה לאגרה נמוכה מופחתת בערך כ- 50%. 

השפעה נוספת של עלות הבקשה לרישום פטנט הנה תחום ההמצאה, למשל בקשות בתחום חשמל מאחר ופחות מורכבות בדרך כלל עלויות הניסוח נמוכות יותר לעומת תחום רישום פטנטים בביולוגיה. 

השפעה נוספת לעלות הנו אורך הבקשה וכמות התביעות, יש מדינות שכמות התביעות המגדירות את ההמצאה משפיעות על עלות האגרה למשל בישראל בקשה עם תביעות רבות מעל 50 יש תוספת אגרה, בארה"ב בקשה שיש לה מעל 20 תביעות יש תוספת אגרה. על כן התשובה לעלות רישום פטנטים אינה מחיר חד משמעי ואין מחיר מדף, אבל עדיף למבקש לבקש הצעת מחיר מראש ולא לעבוד לפי שעות עבודה, עבודה לפי שעות עבודה אומנם לעיתים יכולות להפתיע לטובה אך מרוב המקרים עלולות להפתיע את המבקש בסכומים שאין לו שליטה עליהם. במשרדנו עורכי הפטנטים היועצים והצוות הטכני נותנים למזמין עלות מראש והן מתכננים את הניסוח והעבודה לפי סוג בקשה לאחר הסבר ללקוח כדי שידע מראש את עלות האגרה. טלפן עכשיו לפרטים נוספים וקבל הצעת מחיר ללא התחייבות כדי לראות אילו מסלולים יכולים להתאים להמצאתם, טלפן עכשיו 03-9711011, אנחנו ממתינים לך.

לעיתים ממציאים פונים אלינו עם רעיון, צריך להפוך את הרעיון להמצאה, חוק הפטנטים מציין שפטנט אפשר לרשום על המצאה, הצוות הטכני שלנו משלב הרעיון מכין שרטוטים והסברים בהליך תכנון הקונספט והופכים את הרעיון להמצאה. בשלב הבא עורך הפטנטים מנסח את הבקשה לפטנט, במשרדנו השילוב בין הצוות הטכני ועורכי הפטנטים מאפשר למקסם את התהליך ולהרחיב ולהוסיף מידע בבקשת הפטנט. ראה גם להרחבה: איך רושמים פטנט.

לאחר שיש עריכה ושרטוטים מוגשת הבקשה לרשות הפטנטים, שם הבקשה תיבחן על יד בוחן פטנטים מטעם רשות הפטנטים, אם הבקשה עמוד בתנאי חוק הפטנטים הבוחן יאשר את הבקשה ותונפק תעודת פטנט, בכפוף לחוק הפטנטים ולתקנות הפטנטים. אם יש לך רעיון צור עמנו קשר, אולי הרעיון שלך יהפוך לפטנט ולמציאות.

לאחר הגשת בקשה לרישום פטנט אפשר להפוך את הפטנט למציאות על ידי תהליך פיתוח מוצרים, רצוי לפתח את המוצר ולבוא למשקיעים וחברות כבר עם דגם שממחיש במציאות כיצד ההמצאה המבוטאת בפטנט מיושמת. לא תמיד מתבצע ייצור דגם או אב טיפוס, ממציאים פרטיים במקרים רבים מעדיפים להכניס משקיעה שיממן את עלות הפיתוח של פטנט כדי לחסוך עלויות. אין צורך לייצר דגם לצורך רישום הפטנט אך בהחלט פטנט שהופך למציאות קל יותר למכור אותו ולהמחיש למשקיעים את ההמצאה ואת הטכנולוגיה. 

אחת מהמטרות של ממציאים וחברות היא להרוויח כסף מהפטנט, לעיתים יש מטרות נוספות, למשל כבוד אקדמי, כבוד מקצועי, רצון לעזור, הצלת חיים, השארת חותם ועוד, אך מרבית הממציאים והמבקשים מטרתם השאת רווחים. מספר דרכים לקבלת הכנסה מפטנטים, למשל קבלת תמלוגים ממכירות הפטנט, קרי החברה שמוכרת על כל יחדיה שמוכרת או מייצרת מעבירה תשלום לממציא, נהוג לפחות כל רבעון. דרך אחרת היא מכירת הפטנט, כלומר החברה משלמת לממציא עבור הפטנט והבעלות בפטנט עובדת לחברה שרכשה את הפטנט. 

לעיתים נכון לשלב בין מכירה בתוספת קבלת תמלוגים, באופן זה הממציא מקבל תשלום גם לאחר המכירה לאורך זמן, חיי הפטנט קרי תוקף פטנט הם למשך 20 שנה. 

דרך נוספת היא הקמת חברה לבד אן יחד עם משקיעה ומכירת המוצר או התהליך הרשום בפטנט, באופן זה הממציא מביא את הפטנט והמשקיעה מספק את ההשקעה, לעיתים עדיף לבחור גם משקיע שיש לו יכולת אסטרטגית כלומר שלא מכניס רק כסף אלא גם מביא עמו קשרים ויכולות שיווק ומכירה, כלומר הממציא מקבל ערך מוסף לכספי המשקיע.

בחברות לעיתים יש רצון ליצור פורטפוליו של פטנטים ואז ערך חברה עולה לעיתים בפני משקיעים בבורסה, ערך חברה נמדד במקרים רבים לפי הקניין הרוחני שהיא מחזיקה בבעלותה.

חברות רבות מגישות פטנטים ועושות שימוש במונופול שמקנה הפטנט לבעל הפטנט ועל ידי כך מונעות ממתחרים להיכנס לשוק למשל מונעות יבוא ומתחרים דבר שמקל מאוד על כשר התחרות.

יזמים רבים מחפשים לגייס הון לצורך קידום ההמצאה והמיזם, לעיתים ממציאים מתחילים בגיוס הון מוקדם מידי ועוד בטרם יש להם הגנה לפחות ראשונית על ההמצאה. כבר נתקלנו בממציאים שפנו לרשימה ארוכה של משקיעים ופרסמו באינטרנט את המצאתם כדי לגייס הון. הפעולה זו אסורה ואף תמנע מהממציא מלקבל פטנט.

הדרישה של חוק הפטנטים שההמצאה תהיה חדשה ולא תפורסם בטרם הגשת פטנט, לכן אם ממציא מפרסם את המצאתו ומחפש משקיעים בטרם הגשת בקשת פטנט או בקשה ארעית, כאשר יצרה להגיש פטנט הוא יהיה מנוע מלעשות כן, גם אם יגיש ויקבל פטנט, כאשר יתבע על הפרת הפטנט, הנתבע יחפש וימצא שהממציא פרסם את ההמצאה לפני הגשת פטנט ואז הנתבע יכול לבטל את זכות הפטנט.

לכן כל עוד לא הוגש פטנט חשוב לא לפרסם את ההמצאה, לכן ממציאים רבים מגישים פטנט לפני חיפוש וגיוס הון אם התקציב אינו מאפשר אפשר להגיש בקשה ארעית המאפשרת לשמור על תאריך הבכורה למשה 12 חודשים בכ-175 מדינות, ולאחר מציאת משקיע אז ניתן להגיש את בקשת הפטנט אם טרם חלפו 12 חודשים מיום בקשת הבכורה.

לכן חשוב להתייעץ עם עורך פטנטים לכל מקרה ומקרה באופן ספציפי, צור קשר לקבל מידע נוסף בטלפון 03-9711011.

לעיתים ממציאים ויזמים פונים אלינו להכנת תוכנית עסקית, משרדנו מספק שרותים של הכנת תוכנית עסקית. תוכנית עסקית נועדה בדרך כלל למשקיעים וחברות הון סיכון, התוכנית יכולה לעזור גם לממציא עצמו. תוכנית עסקית להמצאה חדשה המוגשת עליה פטנט באה להסביר למשקיע מה הם היתרונות, ההזדמנות, הסיכונים, החסרונות וכו' במיזם בו נדרשת השקעה.

בתוכנית עסקית בדרך כלל מכניסים את מודל SOWT . ראשי תיבות SWOT: Strengths, Weaknesses, Opportunities, Threats), שהו אחד המודלים העסקיים המסבירים ומנתחים למשקיע איך הוא עומד להרוויח מהשקעתו, מה נדרש להשקיע ותוך כמה זמן משקיע ירצה לדעת יקבל החזר על ההקשעה.

משרדנו מכין סרטוני אנימציה לממציאים וחברות כדי להמחיש את הפטנט באופן מוכר, מטרת סרטון אנימציה הנה לעיתים כמו פרסומת שצריכה לייצר אפקט וואו, כלומר לתפוס את הצופה למשל משקיע בזמן קצר ושיבין את ההמצאה ואת הפוטנציאל הגלום בהמצאה ובפטנט.

במשרדנו צוות גרפיקאים ושרטטים שמכין סרטון אנימציה שבשילוב צוות טכני, כלומר כאשר משקיע רואה סרטון שיש בו פן טכני ומבין כיצד היעד לפיתוח וכיצד יכול להיראות המוצר בעתיד ומה עושים עם המוצר ההמוני, הוא יתחיל לשאול שאלות. זו המטרה, ליצור עניין, על סמך סרטון קצר לא תהא עסקה אך אולי המשקיעים והשותפים הפוטנציאליים יתחילו לשאול שאלות וירצו פרטים נוספים ויתעניינו בהשקעה.

ניתן להתחיל בפיתוח פטנטים גם לפני הגשת פטנט אך רבים מתחילים בפיתוח פטנטים לאחר הגשת הפטנט כדי שבעת הפיתוח יהיה כבר תאריך בכורה וכדי להפחית את החשש להעתקה או תפיסת ההמצאה על ידי מבקש אחר מתחרה.

הסכם סודיות הוא הסכם בין ממציא לאדם או גוף אחר שמציין את התנאים לשמירת סודיות. במשרדנו אנו נוהגים לחתום לממציא על הסכם סודיות כאשר הוא מגלה את המצאתו.

הפגישה הראשונה במשרדנו אינה כרוכה בתשלום, הפגישה נועדה להיכרות ראשונית, חתימה על הסכם סודיות ומתן הצעת מחיר לממציא או לחברה כדי להתקדם עם המצאתו. 

לקידום ההמצאה טלפן אלינו 03-9711011, אם יש לך שאלות נוספות נשמח לענות, ניתן לתאם פגישת היכרות ראשונה ללא עלות כדי לקבל הצעת מחיר לקידום ההמצאה.