פטנט – פטנטים

פטנט הוא זכות משפטית אותה מעניקה המדינה לזכות למונופול לניצול המצאה, המבקש נדרש לעמוד בתנאי חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 כדי שהמצאתו תהה כשירה לפטנט. סעיף 3 לחוק הפטנטים מציין : אמצאה כשירת פטנט – מהי? אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט.

תקופת ההגנה בפטנט עשרים שנה.

היקף ההגנה נקבע בפרק התביעות, בעת עריכת הבקשה על ידי עורך פטנטים מנסחים תביעות המגדירות את היקף ההגנה, בוחן מטעם רשות הפטנטים בודק את התביעות ומחליט אילו תביעות הוא מקבל ואיזה לא.

פטנט ניתן להגיש בישראל או מחוץ לישראל, יש להגיש פטנט בכל מדינה שרוצים זכות מונופול על ההמצאה. רשות הפטנטים בישראל נמצאת בירושלים.

מי שמחליט אם מקבלים פטנט הוא בוחן הבוחן את הבקשה בכל מדינה ומדינה, בישראל יש כמאה בוחני פטנטים, הבוחנים הם מהנדסים בדרך כלל בתחום ההמצאה שמוגשת לרישום הפטנט. אבל לעיתים לא מסכימים עם עמדת הבוחן וניתן להגיש ערעור לרשם הפטנטים שהוא דן בבקשה בבית הדין של רשם הפטנטים. גם על החלטת הרשם ניתן לערער לבית המשפט בזכות לבית משפט מחוזי ועל החלטת המחוזי, ניתן לערער ברשות לעליון, אך מעטים המקרים המגיעים לכדי ערעורים ולבתי משפט, בדרך כלל הפרטים נסגרים מול בוחן הפטנטים ברשות הפטנטים. 

ניתן לכתוב המצאה או אמצאה, החוק הפטנטים דווקא כותבים אמצאה, אך מחוץ לחוק הפטנטים רבים כותבים המצאה.

פרוביזיונל היא הגשה ארעית המאפשרת למבקש להגיש פטנט תוך שנה מיום הגשת הפרוביזיונל תוך ניצול זכות הבכורה. כלומר ניתן להגיש בקשות פטנטים במדינות תוך שנה מיום הגשת הפרוביזיונל מבלי שמבקש אחר יתפוס את התאריך הנקרא תאריך בכורה.

כל הקודם זוכה, מי שמגיש ראשון את ההמצאה זוכה בפטנט.

חוק הפטנטים עונה על שאלה זו בסעיף 4 לחוק: "אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה"

אין צורך לייצר אב טיפוס לצורך רישום הפטנט, במסגרת רישום הפטנט יש פרק של השרטוטים שם נהוג להגיש שרטוטים עקרוניים הממחישים את ההמצאה.

לא ניתן להגיש תביעת הפרת פטנט מיד לאחר הגשת הפטנט, התנאי כדי להגיש תביעת הפרת הוא רק לאחר קבלת תעודת פטנט. 

עלות אגרה לרישום פטנט משתנה ממדינה למדינה, למשל בישראל יש אגרה רגילה ואגרה מופחתת, אגרת בקשה חדשה לפטנט מופחתת {40% הנחה} לזכאים לכך 1,228 ₪, מי זכאי לאגרה מופחתת? למשל אדם פרטי שלא ביקש בכורה בישראל על בקשה קודמת שהגיש על אותה המצאה במדינה אחרת, כלומר זו הבקשה הראשונה שהוא מגיש על המצאה זו אותה מגיש בישראל. גם חברות שמגישות את המצאתם לראשונה בישראל ללא תאריך בכורה זכאיות לאגרה מופחתת ובתנאי שיגיש תצהיר חברה קטנה שמחזור שלהם לא עלה על 10מיליון ₪. 

אגרה רגילה לפטנט שאינה מופחתת בישראל הינה 2,047 ₪ .

בארה"ב האגרה משתנה לפי כמות התביעות שמגישים, יש אגרה בסיסית וככול שהבקשה מבקשת יותר תביעות אז האגרה גבוה יותר. בנוסף האגרה משתנה לפי מאפיין המבקש, למשל מבקש שהוא אדם פרטי שלא מעסיק יותר מ-500 איש שאין לו הכנסות בשנה הקודמת להגשת הפטנט שמעל 180,000$ (יש לבדוק את הסכום העדכני מעת לעת) שלא הגיש מעל 4 פטנטים בארה"ב ישלם אגרה נמוכה הרבה יותר לעומת חברה שלא עומדת בתנאים אלו.

אמנת פאריס היא אמנה עליה חתומות כ-175 מדינות, האמנה מאפשרת למבקש להגיש בקשה לפטנט באחת ממדינות האמנה וכאשר יוגשו בקשות פטנטים במדינות הנכללות באמנת פאריס יזכה המבקש בתאריך הבכורה של הבקשה הראשונה בתנאי שהגיש בקשות נוספות לפני שמסתיימת תקופה של 12 חודשים. כלומר אם פלוני מגיש בקשה בישראל לדוגמא ואדם אחר יגיש את אותה המצאה מאחת ממדינות האמנה לאחריו, אם המבקש הפלוני שהגיש בישראל את הבקשה יגיש את בקשתו באותה מדינה גם אחרי שהגיש אלמוני אחר, עדיין אותו פלוני שהגיש בישראל יזכה בבכורה למרות שהגיש את הבקשה לפטנט אחרי מבקש אחר מחוץ לישראל. באופן זה ניתן לדחות עלויות ולהגיש תחילה רק במדינה אחת ולגייס משקיעים לשלבים מאחרים יותר להגשה במדינות נוספות.

לא קיים פטנט עולמי בינלאומי, קיימת בקשה בינלאומית אך הבקשה הבינלאומית שמוגשת תחת אמנת PCT אינה מקנה זכות של פטנט אלא רק מאפשרת לדחות את הגשת הפטנטים במדינות לשנתיים וחצי (30 חודשים).

פטנט לא מגן על עיצוב, פטנט מגן על הפונקציה פעולה, ניתן להגן על עיצוב על ידי בקשה לרישום עיצוב לפי חוק העיצובים, תשע"ז-2017.

ההגנה על ההמצאה באמצעות פטנט בישראל היא לתקופה של 20 שנה, ניתן לתבוע על הפרת פטנט מיום קבלת תעודת פטנט, כלומר לאחר שבוחן מאשר את הפטנט. כאשר מגישים את הבקשה יש הגנה על תאריך הבכורה מיום הגשת הבקשה, לפי אמנת פאריס, כלומר ניתן להגיש בקשות לפטנטים במדינות נוספות החברות באמנה תוך שנה ולזכות בתאריך הבכורה, לכן ניתן להסתפק בשלב ראשון בהגשה במדינה אחת למשל ישראל ותוך שנה להגיש בקשה במדינות נוספות. באמנת פאריס חברות כ-175 מדינות.

לא ניתן לפנות לרשות הפטנטים לפני הגשת פטנט ולשאול אותם לגבי עמדתם אם יתקבל פטנט, כדי לקבך את עמדת הרשות צריך להגיש פטנט ולשלם אגרה ולאחר מכן תתקבל תשובה, הבוחן יעשה חיפוש ויבדוק אם הבקשה עומדת בתנאי חוק הפטנטים, אם התשובה חיובית, המבקש יקבל תעודת פטנט המקנה לו מונופול על המצאתו.

פונים לרשויות הפטנטים מחוץ לישראל, למשרדנו יש רשת יועצים עורכי פטנטים בעשרות מדינות שמגישים למבקשים שם פטנטים.

את הפטנט יבחן בדרך כלל מהנדס בתחום ההמצאה שהנו בוחן מטעם הרשות. לעיתים הבוחן אינו מתחום ההמצאה.

כדי לקבל תשובה מהר ניתן להגיש במקרים רבים זירוז ואז מקבלים תשובה מרשות הפטנטים תוך כארבעה חודשים מיום אישור הזירוז, ללא הליך מזורז פטנט יכול להתקבל תוך כשנתיים במקרים מהירים ויותר מארבע שנים במקרים איטיים יותר, תלוי בצוות הבודק ובתחום ההמצאה.

על אתר הוא זירוז, בקשה לזירוז נקראת על אתר, כאשר מוגשת בקשת זירוז (על אתר) כותבים בראש הבקשה בדף הראשון למעלה על אתר כדי להדגיש שמדובר על בקשה מהירה יותר מול חברותיה הרגילות.

כאשר מגישים בקשה לפטנט היא אינה מתפרסמת תחילה, רשות הפטנטים מפרסמת את פרטי הבקשה לפטנט 18 חודשים מיום ההגשה לפי סעיף 16 לחוק הפטנטים. עם הגשת בקשת הפטנט רשות הפטנטים בישראל מפרסמת את שם הממציא ואת שם ההמצאה ללא המסמכים המתארים את ההמצאה שהוגשו.

בוחן פטנט בישראל מחפש את ההמצאה בישראל ומחוץ לישראל ההמצאה צריכה להיות חדשה ובעלת התקדמות המצאתית לא רק פרסומים ישראלים, הבוחנים נעזרים במאגרי מידע לחיפוש פטנטים. יש מאגרי מידע רבים הפתוחים לציבור ומבקש יכול לבצע חיפוש בעצמו בחינם וללא כל עלות.

יש מאגר חיפוש מידע לפטנטים וניתן לחפש שם או לפנות לספריית רשות הפטנטים ולחפש שם, אך מאגר הפטנטים פעיל למחפש גם מביתו דרך האינטרנט.

PPH  הנו אמנה שקיימת בין מדינות להליך בחינה מהירה. במדינה שחתומה על אמנת PPH  עם ישראל ניתן להקדים את הבחינה (לעקוף את התור) אם מדובר בבקשה מקבילה, ואם ניתן במדינה אחת פטנט אפשר לבקש מהמדינה השניה לבחון את הפטנט מהר לאור קבלת הפטנט.

בשמה המלא: Patent Prosecution Highway

תוך 3 חודשים מיום מענה על הודעה לפני בחינה לפי סעיף 18 לחוק הפטנטים.

בקשה מקבילה לפטנט הנה בקשה שמבקשת את אותו תאריך בכורה, למשל כאשר מבקש מגיש בקשה לפטנט בישראל תוך 12 חודש הוא רשאי להגיש בקשה במדינות נוספות בכ-175 מדינות לפי אמנת פאריס ולבקש את תאריך הבכורה. מרגע שהבקשות הוגשו כבקשות המבקשות בכורה וקשורות כך אחת לשניה, הם הופכות להיות בקשות מקבילים. יש לדווח לבוחן בישראל על בקשות מקביליות שהוגשו במסגרת ההודעה לפני בחינה.

ממציאים רבים מגישים בקשת פטנט לרישום המוצר בלבד ברוב המקרים מאחר ואינם יודעים או מכירים את תהליך ייצור המוצר, חשוב לבדוק כאשר מגישים בקשה לרישום פטנט אם יש חידוש והתקדמות המצאתית בתהליך ייצור המוצר. במשרדנו כאשר אנו מבצעים תכנון קונספט ואנו רואים שיש פתח לרישום מוצר גם על תהליך הייצור , אנו מציעים להעמיק את תכנון הקונספט אם יש אפשרות וכבר לפתח את העקרונות של תהליך ייצור המוצר. באופן זה מרחיבים את היקף ההגשה וממקסמים את היקף ההגנה המבוקשת.

סעיף 3 לחוק הפטנטים מציין מהי המצאה כשירת פטנט, שם חלק מהסעיף מציין "…  אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך…" כלומר המצאה יכולה להיות מוצר או תהליך וניתן לבקש על שניהם אם מתקיימים התנאים לכך, סעיף 50 (א) לחוק הפטנטים מציין תחולת הפטנט " היתה האמצאה תהליך, יחול הפטנט גם על המוצר הישיר של התהליך."

לכן משרדנו משלב צוות טכני בנוסף בעת תהליך הבקשה לרישום פטנט, הצוות הטכני מבצע תכנון קונספט של המוצר וכן של התהליך לייצור המוצר אם אנו רואים שיש בתהליך סיכוי להרחבת היקף ההגנה, לאחר סיום עבודת הצוות הטכני השרטוטים וההסברים הטכניים עוברים לעורך הפטנטים המנסח את בקשת הפטנט.

אם פטנט מתקבל על תהליך לייצור המוצר יש לכך יתרון משמעותי הן הרתעתי והן בפועל בהליכי תביעות הפרה. כאשר בעל פטנט תובע על הפרת פטנט רשום על מוצר בעל הפטנט צריך להוכיח את טענתו חובת ההוכחה היא על התובע, אבל מקרה מאוד ייחודי במערכת המשפט בישראל הנו כאשר יש לפטנט שהנו על תהליך לייצור מוצר, במקרה זה חובת ההוכחה היא דווקא על הנתבע, דבר המקל על תביעה ההפרה.

סעיף 50 (ב) לחוק הפטנטים מציין: "לענין אמצאה שהיא תהליך לייצור מוצר – בתביעה על הפרה, על הנתבע להוכיח כי התהליך שבו עשה שימוש לייצור מוצר זהה, שונה מהתהליך המוגן בפטנט;…" יתרון זה מקל על בעל הפטנט עד מאוד.

עוד מציין שם חוק הפטנטים "…לענין סעיף קטן זה, יראו מוצר זהה שנוצר בלא הסכמת בעל הפטנט, כל עוד לא הוכח אחרת, כמוצר שנוצר על ידי התהליך המוגן בפטנט, אם התקיימו שניים אלה:

(1)   בעל הפטנט אינו יכול לברר, במאמצים סבירים, באיזה תהליך השתמשו בפועל לייצור המוצר הזהה;

(2)   קיימת סבירות גבוהה שהמוצר הזהה נוצר בתהליך המוגן בפטנט."

כלומר, יש יתרון חשוב בביצוע תכנון קונספטואלי עם צוות טכני ורק לאחר מכן לעבור לשלב עריכת בקשת פטנט, זאת כדי להוסיף מידע טכני על תהליך לייצור המוצר.

בתהליך הבקשה לרישום פטנט ולאחר קבלת תעודת פטנט המבקש כותב בעת ההגשה מי הוא בעל ההמצאה. כלומר כאשר פלוני מגיש בקשה לפטנט הוא מבקש מי בעל ההמצאה בבקשה. חזקת בעלות בהמצאה כתובה בסעיף 76 לחוק הפטנטים "מי שהגיש בקשה לפטנט רואים אותו כבעל האמצאה, כל עוד לא הוכח ההיפך."

ניתן להגיש פטנט על יותר מאדם אחד, בבקשת פטנט יש לציין ממציא ובעלים. ממציא לאו דווקא יהיה בעלים של בקשת הפטנט, אדם יכול להירשם כממציא בבקשה אך בעלות של אדם או גוף אחר למשל על שם המעביד שלו. לעיתים להמצאה יש ממציא אחד ובעלים אחד, לעיתים יש מספר רב של ממציאים ובעלים. בעלות משותפת בסעיף 77 לחוק הפטנטים מציין:  "(א)  אמצאה או פטנט אפשר שיהיו בבעלות משותפת של בני אדם אחדים."

עוד בסעיף 77 (ב) ממשיך החוק וכותב: " (ב)  היו לאמצאה או לפטנט בעלים אחדים, יראו אותם, לענין זכויותיהם בינם לבין עצמם, כבעלי חלקים שווים, אם לא נקבעה חלוקה אחרת בהסכם בכתב שביניהם או מכוח דין." כלומר חשוב אם הבעלות בין יותר ממבקש אחד שונה ואינה מתחלקת בחלק שווה יש לערוך הסכם בין הבעלים בהמצאה כדי למנוע אי הבנות בהמשך הדרך.

לעיתים ממציאים חושבים שלאחר שהגישו בקשת רישום פטנט ניתן מיד לתבוע על הפרה, לא ניתן מיד לאחר הגשת פטנט לתבוע על הפרת פטנט, יש להבדיל בין פטנט ברישום שטרם נבחן לעומת פטנט רשום, כמו כן אלמנט הזמן יש להתייחס גם אליו ממועד הפרסום של הבקשה.

חוק הפטנטים מציין בסעיף 179 המועד להגשת תביעת הפרה: "אין להגיש תביעה על הפרה אלא לאחר שניתן הפטנט; אולם משהוגשה תביעה על הפרה, רשאי בית המשפט –

(1)  להעניק פיצויים בעד ניצול אמצאה שנעשה לאחר יום הפרסום לפי סעיף 16א ולפני יום הפרסום לפי סעיף 26; פיצויים כאמור יהיו בגובה תמלוגים סבירים שהמפר היה חייב בתשלומם אילו היה ניתן לו רישיון לנצל את האמצאה בהיקף שבו נעשה הניצול כאמור;…"

כלומר פיצוי מלא ניתן לקבל לאחר שניתן פטנט אך יש אפשרות בכפוף לחוק לקבל פיצוי מסויים גם מיום פרסום הבקשה עוד בטרם ניתן לקבל, הבקשה לפטנט מתפרסמת 18 חודשים מיום הגשת בקשת הפטנט.

רשם הפטנטים ממונה על ידי שר המשפטים והוא ראש הרשות, רוב בקשות לא מגיעות כלל לרשם הפטנטים, אלא לאחר הגשת בקשת פטנט ממונה בוחן פטנטים שהוא בדרך כלל מהנדס בתחום ההמצאה אך לא תמיד. בוחן הפטנטים יבחן את הבקשה, במקרים מסוימים אם הבוחן לא מעניק פטנט, ניתן להגיש בקשה לדיון אצל רשם הפטנטים שיכריע בין החלטת הבוחן לדרישת המבקש. 

רשם הפטנטים נותן החלטות שיפוטיות במגוון תחומים לרבות בענייני עיצובים וסימני מסחר. הרשם יהיה אדם הכשיר להיות שופט של בית משפט מחוזי, אבל ניתן לערער גם על החלטת רשם הפטנטים, הערעור הוא בזכות לבית המשפט המחוזי.

בנוסף, שר המשפטים רשאי למנות סגן רשם, גם סגן הרשם יהיה אדם הכשיר להיות שופט של בית משפט מחוזי, למעשה סגן הרשאי רשאי למלא תפקידים של הרשם.

כאשר אומרים תביעות בפטנט אין מדובר בתביעות בגין הפרת פטנט כפי שחלק מהממציאים טועים לחשוב, תביעות הינם פרק בתוך בקשת הפטנט, בבקשת פטנט יש 5 פרקים, למשל בדרך כלל בבקשת הפטנטים קיימים שרטוטים, אך השרטוטים אינם מגדירים את היקף ההגנה אלא מיועדים להמחשה. היקף ההגנה של הפטנט נקבע בתביעות, שהן טקסט המגדיר את חוזק והגנת הפטנט. 

סעיף 13 א לחוק הפטנטים מציין: "הפירוט יסתיים בתביעה או בתביעות המגדירות את האמצאה, ובלבד שכל תביעה כאמור תהא נובעת באופן סביר מהמתואר בפירוט." כלומר תביעה צריכה שתהא לה תמיכה בטקסט בתיאור ההמצאה, כלומר בפרקים הקודמים לפרק התביעות.

ניסוח התביעות הנו קריטי וחשוב שעורך פטנטים ינסח אותם באופן רחב ככול האפשר, אך אם התביעה תהא רחבה מידי בוחן הפטנטים לא יאשר את התביעה, צריך להימנע מבקשת תביעות חמדניות. סעיף 13 ב בחוק הפטנטים מציין לגבי התביעות: "ניתן לבטא בתביעה יסוד מיסודותיה של האמצאה כאמצעי או כצעד לעשיית פעולה מסויימת ואין צורך לפרט את המבנה, החומר או הפעולות הדרושות לעשייתה של אותה פעולה; רואים תביעה שבוטאה כאמור כאילו פורטו בה המבנה, החומר או הפעולות הנוגעות בדבר כפי שתוארו בפירוט."

לכן חשוב להתייעץ עם עורך פטנטים לכל מקרה ומקרה באופן ספציפי, צור קשר לקבל מידע נוסף בטלפון 03-9711011.

במקרים רבים בתחילת הדרך הפטנט מוגש על הממציא או ממציאים גם כבעלים, ממציא לא ניתן לשנות בעלות ניתן להעביר למשל אם נכנס משקיע או חברה שרוכשת את ההמצאה ניתן מכוח הסכם להעביר בעלות בהמצאה, ממש כמו העברת בעלות בבית, יש הליך לבקשת העברת בעלות, יש לצרף הסכם ובתוספת אגרה ניתן לשנות את הבעלות.

סעיף 80 לחוק הפטנטים מציין:  "כל אחד מן השותפים בפטנט רשאי להעביר את הבעלות על חלקו בלא הסכמת הבעלים האחרים זולת אם הוסכם אחרת בין הצדדים ודבר ההסכם נרשם בפנקס."

לעיתים בתחילת או במהלך הדרך ממציא אומר בעל פה לחברו שהוא מעביר לו זכויות בהמצאה או בפטנט לעיתים הם עובדים יחד על ההמצאה, אך אין הדבר מספיק, כדי להעביר זכויות בהמצאה אוו בפטנט יש דרישת כתב, כלומר יש צורך לכתוב את האמור מכוח דין ניתן להעביר.

סעיף 82 לחוק הפטנטים מציין "זכויות באמצאה ובפטנט ניתנות להעברה בכתב ועוברות מכוח דין."

רישום פטנטים הנו הליך המורכב ממספר רכיבים, עלות ומחיר רישום פטנטים משתנה בין המצאה להמצאה, הן לאור מורכבות או פשטות ההמצאה והן לאור הוצאות האגרות ושינוי בסוג ההליך, תחילה צריך לדעת פרטים טכניים על ההמצאה, מה עושים, לבקשה מצרפים שרטוטים עקרוניים הממחישים את ההמצאה באופן ויזואלי בצרוף דברי הסבר על ההמצאה, במשרדנו צוות טכני בעל ניסיון רב בתחום פיתוח מוצרים מכין שלב חשוב זה, שלב זה הנו תכנון קונספט עקרוני, עלות תכנון הקונספט משתנה מהמצאה להמצאה למשל שרטוטים לסיכה נמוכים בהרבה לעומת שרטוטים ודברי הסבר לטנק. 

לאחר אישור הממציא לתכנון הקונספט, מתחילה עבודת הניסוח של עורך פטנטים, המנסח ועורך את בקשת הפטנט, עלות זו משתנה גם היא לפי ניסוח מורכב או פשוט, שלב הבא הוא ההגשה, לצורך רישום פטנט בוחרים בהליך הגשה, למשל הגשת פטנט בישראל האגרה נכון לשנת 2020 למבקש פרטי שמגיש בקשה ראשונה ללא תאריך בכורה, הנה 1,228 ₪ אך עלות האגרה משתנה לפי מאפיין המבקש וכן אם הבקשה הישראלית מבקשת בכורה מבקשה שהוגשה לפני כן מחוץ לישראל לפי אמנת פאריס, למשל אם המבקש ידרוש תאריך בכורה ישלם אגרה להגשה של מעל ל 2,000 ₪. גם בארה"ב האגרה תלויה במאפייני המבקש, למשל מבקש שלא הגיש מעל 4 פטנטים בארה"ב, שאינו מעסיק מעל 500 עובדים, שלא היתה לו הכנסה בשנה הקודמת של מעל 170,000$ (הסכום מתעדכן מעת לעת) יזכה לאגרה נמוכה מופחתת בערך כ- 50%. 

השפעה נוספת של עלות הבקשה לרישום פטנט הנה תחום ההמצאה, למשל בקשות בתחום חשמל מאחר ופחות מורכבות בדרך כלל עלויות הניסוח נמוכות יותר לעומת תחום רישום פטנטים בביולוגיה. 

השפעה נוספת לעלות הנו אורך הבקשה וכמות התביעות, יש מדינות שכמות התביעות המגדירות את ההמצאה משפיעות על עלות האגרה למשל בישראל בקשה עם תביעות רבות מעל 50 יש תוספת אגרה, בארה"ב בקשה שיש לה מעל 20 תביעות יש תוספת אגרה. על כן התשובה לעלות רישום פטנטים אינה מחיר חד משמעי ואין מחיר מדף, אבל עדיף למבקש לבקש הצעת מחיר מראש ולא לעבוד לפי שעות עבודה, עבודה לפי שעות עבודה אומנם לעיתים יכולות להפתיע לטובה אך מרוב המקרים עלולות להפתיע את המבקש בסכומים שאין לו שליטה עליהם. במשרדנו עורכי הפטנטים היועצים והצוות הטכני נותנים למזמין עלות מראש והן מתכננים את הניסוח והעבודה לפי סוג בקשה לאחר הסבר ללקוח כדי שידע מראש את עלות האגרה. טלפן עכשיו לפרטים נוספים וקבל הצעת מחיר ללא התחייבות כדי לראות אילו מסלולים יכולים להתאים להמצאתם, טלפן עכשיו 03-9711011, אנחנו ממתינים לך.

לעיתים ממציאים פונים אלינו עם רעיון, צריך להפוך את הרעיון להמצאה, חוק הפטנטים מציין שפטנט אפשר לרשום על המצאה, הצוות הטכני שלנו משלב הרעיון מכין שרטוטים והסברים בהליך תכנון הקונספט והופכים את הרעיון להמצאה. בשלב הבא עורך הפטנטים מנסח את הבקשה לפטנט, במשרדנו השילוב בין הצוות הטכני ועורכי הפטנטים מאפשר למקסם את התהליך ולהרחיב ולהוסיף מידע בבקשת הפטנט. ראה גם להרחבה: איך רושמים פטנט.

לאחר שיש עריכה ושרטוטים מוגשת הבקשה לרשות הפטנטים, שם הבקשה תיבחן על יד בוחן פטנטים מטעם רשות הפטנטים, אם הבקשה עמוד בתנאי חוק הפטנטים הבוחן יאשר את הבקשה ותונפק תעודת פטנט, בכפוף לחוק הפטנטים ולתקנות הפטנטים. אם יש לך רעיון צור עמנו קשר, אולי הרעיון שלך יהפוך לפטנט ולמציאות.

לאחר הגשת בקשה לרישום פטנט אפשר להפוך את הפטנט למציאות על ידי תהליך פיתוח מוצרים, רצוי לפתח את המוצר ולבוא למשקיעים וחברות כבר עם דגם שממחיש במציאות כיצד ההמצאה המבוטאת בפטנט מיושמת. לא תמיד מתבצע ייצור דגם או אב טיפוס, ממציאים פרטיים במקרים רבים מעדיפים להכניס משקיעה שיממן את עלות הפיתוח של פטנט כדי לחסוך עלויות. אין צורך לייצר דגם לצורך רישום הפטנט אך בהחלט פטנט שהופך למציאות קל יותר למכור אותו ולהמחיש למשקיעים את ההמצאה ואת הטכנולוגיה. 

אחת מהמטרות של ממציאים וחברות היא להרוויח כסף מהפטנט, לעיתים יש מטרות נוספות, למשל כבוד אקדמי, כבוד מקצועי, רצון לעזור, הצלת חיים, השארת חותם ועוד, אך מרבית הממציאים והמבקשים מטרתם השאת רווחים. מספר דרכים לקבלת הכנסה מפטנטים, למשל קבלת תמלוגים ממכירות הפטנט, קרי החברה שמוכרת על כל יחדיה שמוכרת או מייצרת מעבירה תשלום לממציא, נהוג לפחות כל רבעון. דרך אחרת היא מכירת הפטנט, כלומר החברה משלמת לממציא עבור הפטנט והבעלות בפטנט עובדת לחברה שרכשה את הפטנט. 

לעיתים נכון לשלב בין מכירה בתוספת קבלת תמלוגים, באופן זה הממציא מקבל תשלום גם לאחר המכירה לאורך זמן, חיי הפטנט קרי תוקף פטנט הם למשך 20 שנה. 

דרך נוספת היא הקמת חברה לבד אן יחד עם משקיעה ומכירת המוצר או התהליך הרשום בפטנט, באופן זה הממציא מביא את הפטנט והמשקיעה מספק את ההשקעה, לעיתים עדיף לבחור גם משקיע שיש לו יכולת אסטרטגית כלומר שלא מכניס רק כסף אלא גם מביא עמו קשרים ויכולות שיווק ומכירה, כלומר הממציא מקבל ערך מוסף לכספי המשקיע.

בחברות לעיתים יש רצון ליצור פורטפוליו של פטנטים ואז ערך חברה עולה לעיתים בפני משקיעים בבורסה, ערך חברה נמדד במקרים רבים לפי הקניין הרוחני שהיא מחזיקה בבעלותה.

חברות רבות מגישות פטנטים ועושות שימוש במונופול שמקנה הפטנט לבעל הפטנט ועל ידי כך מונעות ממתחרים להיכנס לשוק למשל מונעות יבוא ומתחרים דבר שמקל מאוד על כשר התחרות.

פטנטים ישראלים רבים הצליחו בעולם ושינו את העולם, ממציאים ומפתחים ישראלים נמצאים בטופ של הטכנולוגיה, הממציאים בישראל חושבים מחוץ לקופסה ומפתיעים את העולם פעם אחר פעם במהפכות טכנולוגיות, אך רוב הפטנטים לא יהוו מהפכה טכנולוגית, אלא פשוט יצליחו להימכר בעולם ויכנסו הון לממציאים ובעלי הפטנט. כדי שיהיה לך פטנט ישראלי תחילה צריך לקבל פטנט.

איך מקבלים פטנט? מה ההבדל בין פטנט ישראלי לבין פטנט מחוץ לישראל? נעמוד בקצרה על קצה המזלג בעניין ביטויים אלו בשורות הבאות.

איך מקבלים פטנט? פטנט מקבלים מרשויות הפטנטים, בישראל רשות הפטנטים נמצאת בירושלים, לכל מדינה יש משרד פטנטים שלה המעניק פטנט באותה מדינה בלבד. נכון באותה מדינה בלבד, כלומר ממציא ישראלי שרוצה למכור את המצאתו ואת המוצר שלו, צריך לקבלך פטנט בכל מדינה שירצה לשמור על זכויותיו.

בישראל ובמדינות אחרות, המבקש נדרש להגיש בקשה לרישום פטנט, המכילה תיאור ושרטוטים בדרך כלל, הבקשה מנוסחת לפי חוק הפטנטים והתקנות הפנימיות באותה מדינה, בדרך כלל מונה כחמישה פרקים, למשל פרק השרטוטים, או פרק התביעות שמגדיר את היקף ההגנה של הפטנט והמונופול המבוקש על ההמצאה.

לאחר הגשת בקשת הפטנט, הבקשה תיבחן באותה מדינה שהוגשה על ידי בוחן פטנטים, אם הבקשה עומדת בתנאי החוק יינתן פטנט באותה מדינה. למשל קריטריונים חשובים שיבדקו הם האם קיים בבקשה לפטנט חידוש והתקדמות המצאתית. רק לאחר גמר הבחינה, אם הבוחן מאשר אזי תינתן תעודת פטנט לפי תהליכים סדורים מהותיים ופרוצדוראליים שבחוק הפטנטים ובתקנות.

עם קבלת התעודה יש למבקש פטנט ישראלי. ניתן להגיש בקשות מחוץ לישראל, אין צורך מיד להגיש בקשות בכל המדינות, אלא יש אמנות בהן ניתן לעשות שחמוש מושכל כדי לדחות את המועדים להגשת בקשות נוספות, למשך על ידי אמנת פאריס ואמנת PCT. למשל אמנת פאריס מאפשרת למבקש מיום הגשת בקשה לפטנט להגיש בקשות בכ- 175 מדינות נוספות, אם יגיש בקשתו תוך 12 חודשים מיום ההגשה לבקשה הראשונה, כלומר אם מתחרה יגיש בקשה לפני המבקש שביקש במדינה אחרת, עדיין  בקשת PCT יכולה לדחות את ההגשה למדינות נוספות בעוד שנה וחצי נוספת, כלומר יחד האמנות דוחות בשנתיים וחצי את ההוצאה הכרוכה בהגשת הפטנטים במדינות נוספות.

צריך לזכור שלא כל הפטנטים מצליחים, גם אם יתקבל פטנט שהוא זכות משפטית, צריך לקדם את המיזם מבחינה מסחרית, פטנטים ומיזמים רבים יצאו מישראל למשל וויז, דיסק און קי, טפטפות, רב בריח, מוצרים רפואיים וביטחוניים המהווים תעשיות יצוא חזקות וכמובן מאות ואלפי מוצרי צריכה שנמכרים בעולם.

אם יש לך רעיון או המצאה, טלפן אלינו עכשיו אנו נסייע לך משלב הרעיון 03-9711011.

פטנטים רשומים הנם פטנטים שעברו תהליך רישום בישראל ברשות הפטנטים הנמצאת בירושלים או במשרדי פטנטים מחוץ לישראל, למשל במשרד הפטנטים בארה"ב או במשרד הפטנטים בגרמניה או במדינות אחרות. פטנטים רשומים מעניקים זכות מונופול לבעל הפטנט ומונעות מאחרים לנצל את ההמצאה במדינה בא ניתן פטנט רשום.

נכון פטנט רשום הנו במדינה אחת, יש צורך לקבל פטנט רשום בכל מדינה שרוצים להגן על ההמצאה. ישנם אמצעים אחרים להגן על הקניין הרוחני, למשל בקשות מסוג יוטיליטי מודל- מדגמי תועלת, עיצובים, זכויות יוצרים, סימני מסחר ואחרים, אלו סוגים של הגנות משפטיות בקניין רוחני.

שעסקינן בפטנט, ניתן להגיש בקשה במדינה אחת ולפי אמנת פאריס יש זמן של 12 חודשים להגיש בקשות פטנטים במדינות נוספות, לפני סיום השנה ניתן להגיש בקשה לארכה נוספת של שנה וחצי נוספת, כלומר ניתן לדחות את המועד להגשת בקשות פטנטים בשנתיים וחצי לערך.

פטנטים רשומים ניתנים לאכיפה באמצעות בית משפט, כלומר אם בעל הפטנט רואה שאחר מפר את הפטנט הרשום שלו ומנצל את היקף ההגנה שניתן בפטנט, הוא יכול להגיש צביעה לפיצוי וצווי מניעה כנגד המפר.

פטנטים רשומים מעניקים לממציאים את היכולת למכור את המצאותיהם לחברות ומשקיעים ולקבל הכנסה חד פעמית או תמלוגים או להיכנס כשותף בחברה ועוד בכל מיני אפשרויות מסחריות שונות.

הפטנט הוא כלי עזר לממציא ליזם ולבעל הפטנט לשמור ולהגן מפני מתחרים, לעיתים שווי החברה נגזר מכמות פטנטים שיש לה, פטנטים מהווים נכנס כלכלי חשוב בתמהיל החברה והמוצר.

פטנטים חדשים מהווים מנוע לתעשייה וצמיחה כלכלית של הכלל והפרט, פטנטים חדשים ניתן למצוא כמעט בכל התחומים, רוב הפטנטים אינן משנים סדרי עולם, מספיק שיש התקדמות המצאתית קטנה, צעד המצאתי שאינו מובן מאליו לבעל מקצוע מהתחום יכול לשנות הן מבחינה מסחרית והן להעניק פטנט חדש לבעל ההמצאה. 

פטנטים חדשים במקרים רבים מתססים על פטנטים קודמים ידועים, ניתן לראות במקרים רבים בתעודת הפטנט, שבוחן הפטנטים נותן רשימת פטנטים דומים ולמרות שקיימים פטנטים בתחום מעניק פטנט רשום לבעל ההמצאה. למשל פלוני מגיש פטנט על עט חדישה, הבוחן יכניס לידע הקודם עיפרון ויגיד הידע הקודם הוא עיפרון והעט יש לך חידוש והתקדמות המצאתית לעומתו על ידי הגדרת הרכיבים החדשים שיש בעט החדשה לעומת העיפרון.

בדרך זו פטנטים חדשים במקרים רבים מתבססים על פטנטים קודמים, לא כל המצאה היא המצאת הגלגל אך מספיק צעד המצאתי קטן כדי לקבל פטנט. אפשר לראות שחברות וממציאים רבים מקבלים הכנסות יפות מפטנטים חדשים, אם מדובר בהשקעות בחברות או תמלוגים או אמצעים מסחריים נוספים לקידום הפטנט החדש.

משרדנו מטפל מול ממציאים יזמים וחברות משלב הרעיון בפטנטים חדשים, אנו משלבים צוות טכני מנוסה עם עורכי פטנטים יועצים, מכינים מסמכים להגשת פטנט ומלווים גם בפן הטכני בפיתוח מוצר וקידום מסחרי, צור עמנו קשר לפגישת היכרות ראשונה ללא עלות, טלפן 03-9711011.

ממציאים וחברות פונים אלינו ושואלים מה רצוי לעשות קודם פיתוח מוצר או רישום פטנט? התשובות שתקבלו מחברות יהיו שונות, כנראה חברה שנותנת שירותים לפיתוח מוצרים תטען שרצוי קודם לפתח את המוצר וחברה שמספקת שירותים לרישום פטנטים תטען שעדיף קודם לבצע רישום פטנט. משרדנו מספק שירותים לפיתוח מוצרים בשילוב עם עורכי פטנטים לרישום פטנטים, כך שניתן לבחור לבצע את בשלב הנכון במיזם שלכם, וזו גם התשובה. תלוי בנושא, תלוי בפן הטכנולוגי, תלוי במאפייני ההמצאה, תלוי במאפייני המקש ויעדיו, במקרים מסוימים חבל על הכסף שלח הגשת פטנט תחילה ובמקרים אחרים חבל על הכסף בפיתוח מוצר תחילה.

שאלת יעד הממציא והיזם, הידע והמידע הטכנולוגי ברגע נתון של קבלת ההחלטה ישפיעו על בחירת הדרך. אנו משלבים בעבודתנו  צוות טכני ועורכי פטנטים ולעיתים מטפלים במקביל בנושאים אלו, לעיתים ניתן להגיש בקשה ארעית פרוביזיונל בשלב ראשון, להמשיך עם הפיתוח, ולהגיש בהמשך פטנט המעדכן ומוסיף פרטים טכניים שנוספים בעת תהליך פיתוח המוצר.

משתנה נוסף הוא מי נחשף למידע, ממציא שרוצה לחפש משקיעים ולהראות את המצאתו, לעיתים גם אן אין לו די פרטים טכניים יאלץ להגיש בקשה לרישום פטנט כדי להכניס משקיעים כדי שיממנו את פיתוח המוצר. לעיתים חברות תחילה מנסות לפתח מוצר ורק לאחר שיש דגם ראשוני, יגישו בקשת פטנט.

אם אתם ממציאים יזמים או מחברה, פנו אלינו, לפגישת היכרות ראשונה ללא תשלום, לאחר חתימה על הסכם סודיות, ניתן לשקול את האופציות השונות ולמנות את היתרונות והחסרונות, הסיכונים וההזדמנות שיש במקרה שלכם, צרו קשר עכשיו בטלפון 03-9711011.

יזמים רבים מחפשים לגייס הון לצורך קידום ההמצאה והמיזם, לעיתים ממציאים מתחילים בגיוס הון מוקדם מידי ועוד בטרם יש להם הגנה לפחות ראשונית על ההמצאה. כבר נתקלנו בממציאים שפנו לרשימה ארוכה של משקיעים ופרסמו באינטרנט את המצאתם כדי לגייס הון. הפעולה זו אסורה ואף תמנע מהממציא מלקבל פטנט.

הדרישה של חוק הפטנטים שההמצאה תהיה חדשה ולא תפורסם בטרם הגשת פטנט, לכן אם ממציא מפרסם את המצאתו ומחפש משקיעים בטרם הגשת בקשת פטנט או בקשה ארעית, כאשר יצרה להגיש פטנט הוא יהיה מנוע מלעשות כן, גם אם יגיש ויקבל פטנט, כאשר יתבע על הפרת הפטנט, הנתבע יחפש וימצא שהממציא פרסם את ההמצאה לפני הגשת פטנט ואז הנתבע יכול לבטל את זכות הפטנט.

לכן כל עוד לא הוגש פטנט חשוב לא לפרסם את ההמצאה, לכן ממציאים רבים מגישים פטנט לפני חיפוש וגיוס הון אם התקציב אינו מאפשר אפשר להגיש בקשה ארעית המאפשרת לשמור על תאריך הבכורה למשה 12 חודשים בכ-175 מדינות, ולאחר מציאת משקיע אז ניתן להגיש את בקשת הפטנט אם טרם חלפו 12 חודשים מיום בקשת הבכורה.

לכן חשוב להתייעץ עם עורך פטנטים לכל מקרה ומקרה באופן ספציפי, צור קשר לקבל מידע נוסף בטלפון 03-9711011.

לעיתים ממציאים ויזמים פונים אלינו להכנת תוכנית עסקית, משרדנו מספק שרותים של הכנת תוכנית עסקית. תוכנית עסקית נועדה בדרך כלל למשקיעים וחברות הון סיכון, התוכנית יכולה לעזור גם לממציא עצמו. תוכנית עסקית להמצאה חדשה המוגשת עליה פטנט באה להסביר למשקיע מה הם היתרונות, ההזדמנות, הסיכונים, החסרונות וכו' במיזם בו נדרשת השקעה.

בתוכנית עסקית בדרך כלל מכניסים את מודל SOWT . ראשי תיבות SWOT: Strengths, Weaknesses, Opportunities, Threats), שהו אחד המודלים העסקיים המסבירים ומנתחים למשקיע איך הוא עומד להרוויח מהשקעתו, מה נדרש להשקיע ותוך כמה זמן משקיע ירצה לדעת יקבל החזר על ההקשעה.

משרדנו מכין סרטוני אנימציה לממציאים וחברות כדי להמחיש את הפטנט באופן מוכר, מטרת סרטון אנימציה הנה לעיתים כמו פרסומת שצריכה לייצר אפקט וואו, כלומר לתפוס את הצופה למשל משקיע בזמן קצר ושיבין את ההמצאה ואת הפוטנציאל הגלום בהמצאה ובפטנט.

במשרדנו צוות גרפיקאים ושרטטים שמכין סרטון אנימציה שבשילוב צוות טכני, כלומר כאשר משקיע רואה סרטון שיש בו פן טכני ומבין כיצד היעד לפיתוח וכיצד יכול להיראות המוצר בעתיד ומה עושים עם המוצר ההמוני, הוא יתחיל לשאול שאלות. זו המטרה, ליצור עניין, על סמך סרטון קצר לא תהא עסקה אך אולי המשקיעים והשותפים הפוטנציאליים יתחילו לשאול שאלות וירצו פרטים נוספים ויתעניינו בהשקעה.

רישום סימן מסחר ברשות הפטנטים הנו הליך לרישום שם או לוגו כדי לשמור על מוניטין, כלומר אם פטנטים מטרתם להגן על המצאה, עיצובים מטרתם להגן על עיצוב חדש, סימני מסחר מטרתם לשמור על שם או לוגו כדי למנוע ניצול של אדם אחר.

כדי לקבל תעודה על רישום סימן מסחר יש להגיש תחילה בקשה לרשות הפטנטים למחלקת סימני מסחר, יש לשלם אגרה של כ- 1,600 ₪ ובנוסף שכר טרחה של עורך פטנטים המכין את הבקשה. לאחר מספר חודשים מיום ההגשה, תתקבל תשובה, לעיתים התשובה הנה דו"ח בחינה, עליו יש להשיב ולהסביר לרשות הפטנטים לבוחן סימני המסחר מדוע יש להעניק זכות למבקש.

היתרון שבסימן מסחר לעומת זכויות אחרות בקניין רוחני שניתן לחדש כל 10 שנים את הזכות באמצעות פעולה בפרוצדוראלית של תשלום אגרה.

בוחני סימני המסחר יושבים ברשות הפטנטים אך אינם עוסקים בפטנטים, מדובר במחלקה נפרדת שעוסקת בסימני המסחר. אפ בוחן מסרב להעניק זכות סימן מסחר, ניתן להגיש בקשה לרשם הפטנטים ולבקש לשנות את ההחלטה ואם גם רשם הפטנטים מסרב, אפשר להגיש ערעור לבית המשפט. אך רוב מכריע של הבקשות אינן עוברות לרשם ובתי המשפט ובדרך כלל ניתנות על ידי בוחני סימני המסחר.

אגרות פטנטים הם רכיב אחד מתוך ההוצאה לרישום פטנט, אגרות הפטנטים משתנות ממדינה ומסוג מבקשים שונים, ייתכן שעל אותה בקשה מבקש אחד ישלם סכום אחד ומבקש השני ישלם סכום אחר, מאחר וסכום האגרה יכול להשתנות בין המבקשים השונים.

האגרות בבקשות שונות בישראל ומחוץ לישראל רבות, בנוסף לאגרת הבקשה יש עוד אגרות רבות על פעולות ובקשות שונות שיכולות להיות במהלך חיי הבקשה.

אגרות ההגשה הם האגרות הראשונות אותם ישלם מבקש הבקשה ברשות הפטנטים או במשרדי הפטנטים בעולם.

אגרת בקשה ארעית מסוג פרוביזיונל שלעיתים נקראת פטנט זמני בשמה השגוי, מאחר ואינה פטנט הנה כ- 150$ למבקש הנקרא סמול אנטיטי ניתן לצרף לבקשה טופס מיקרו אנטיטי למבקשים שלא היו להם מעל 4 הגשות פטנטים שאינם מעסיקים מעל 500 אנשים ושההכנסה שלהם אינה עולה על הסכום הקבוע בחוק, מי שיעמוד במספר קריטריונים אותם יש לבדוק בכל מקרה ומקרה באופן ספציפי עם עורך פטנטים זכאי לשלם אגרה מופחתת של כ-70$. במקרה זה אין הבדל גדול, לכן בבקשות ארעית ההפרשים אינם גדולים, אך באגרות אמריקאיות אחרות לעיתים ההפרשים גדולים לכדי מאות דולרים ויש לתת לכך את הדעת בעת ההגשה.

אגרת בקשה לפטנט בישראל הרגילה הנה כ-2,040 ₪ אך יש גם אגרה מופחתת למשל אדם פרטי שהבקשה על המצאה זו מוגשת לראשונה בישראל, כלומר לא הגיש קודם לכן בקשה על המצאה זו מחוץ לישראל ולא ביקשה על הבקשה הישראלית תאריך בכורה. מי שזכאי במקרה זה לאגרה מופחתת יש אגרה לבקשת פטנט של כ- 1,228 ₪. בנוסף גם חברות זכאיות באותם תנאים לשלם אגרה מופחתת אם מחזור העסקאות שלהם היה קטן בשנה הקודמת מ 1- מיליון ₪, אם אכן מתקיים תנאי זה, אז צריך להגיש לרשות תצהיר על חברה קטנה כדי לשלם אגרה מופחתת.

אגרה אחרת נפוצה היא אגרת בקשה לפי אמנת PCT, בשקה זו מוגשת לרשות הפטנטים בישראל או למשרדי הפטנטים בארה"ב או אירופה, והיא נקראת בקשה בינלאומית. השם מטעה ויש כאלו שטועים לחשוב שבקשה בינלאומית כלומר היא מבקשת פטנטים בכל מדינות העולם, אך אין זה כך, הבקשה נותנת שהות למבקש להגיש בקשות במדינות יעד החתומות על האמנה תוך 30 חודש קרי שנתיים וחצי מיום ההגשה הראשון של הבקשה למשרד הפטנטים, לא נרחיב כאן על בקשה זו בשורות אלו, ניתן לראות הסבר מורחב על נושא זה באתר, אך כן נציין שאם נגיש את הבקשה לפי אמנת PCT  דרך רשות הפטנטים הישראלית מחלקת PCT נשלם אגרה של כ-8,500 ₪,אך אם נגיש את הבקשה דרך משרד הפטנטים ואמריקאי נשלם אף יותר ואם נגיש דרך משרד הפטנטים האירופאי התשלום יהיה אף יותר גבוה מהאמריקאי.

פיתוח פטנטים וייצור אב טיפוס הנם תחומים הקשורים האחד לשני קשר הדוק, פיתוח פטנטים הנו פיתוח של בקשה של פטנט שהוגשה לרשות הפטנטים או שהתקבלה, לעיתים טרם הגשת הפטנט רצוי לפתח את ההמצאה כדי להגיש בקשה לפטנט שיש לה עוד פרטים טכניים שיכולים להרחיב את היקף ההגשה המבוקש.

כלומר לממציא יש המצאה והוא יודע להגיע למחוז חפצו בדרך מסוימת למשל למדוד מרחק באמצעות גלגלת, לאחר תכנון קונספט בטרם הגשת הפטנט ייתכן לצורך הדוגמא שלנו שהצוות הטכני יציעה פתרונות נוספים למדידת מרחק למשל באמצעים אופטיים כגון לייזר, אמצעי סאונד ועוד.

אם נתונים אלו לא יובאו לעורך הפטנטים, עורך הפטנטים לא יציין אותם והיקף ההגשה יהיה דל יותר לעומת שיהיה עם יהיה בבקשה עוד אפשרויות טכניות.

במקרים אחרים, ממציאים מגיעים אלינו עם המצאה שאין לה מספיק כדי להיכנס ולקבל פטנט לפי חוק הפטנטים, הצוות הטכני שלנו משרטט ומגדיר את ההמצאה מול הממציא ומול עורך הפטנטים, כדי שיהיה די פרטים טכניים כדי להפוך אותה מרעיון לעיתים להמצאה או להמצאה שיש לה יותר סיכוי לקבל פטנט רשום.

לאחר הגשת בקשת הפטנט ניתן לפי מספר שלבים מסודרים לבצע פיתוח פטנטים כלומר לעבור מתחום הפטנט לתחום הטכני, כדי לתכנן ולייצר דגם תחילה, לבצע עיצוב, לתכנון ולייצר כלים לייצור המוני ולצרכיי ייצור אב טיפוס ראשון, קרי הראשון בסדרה.

כמה שווה פטנט ומה ערכו ממציאים רבים שואלים, מאחר ופטנט הנו דבר ייחודי ואינו מוצר מדף, ממציאים לא יודעים במקרים רבים כמה פטנט שלהם שווה ומה הערך של הפטנט. אין מחיר חד משמעי לפטנט, רוב המקרים יש משא ומתן בין בעל הפטנט לבין משקיע למשל, אחד יטען שמדובר באיקס והשני יטען שמדובר באיקס כפול שניים.

אבל אפשר להעריך שווי פטנט כדי שיהיה אומדן, ערך פטנט יש לו מספר מאפיינים העוזרים להעריך את שוויו. למשל מה הסטאטוס שלו האם מדובר בבקשה לפטנט או פטנט שסיים את תהליך הרישום והוא כבר פטנט רשום, היכן הוגש וניתן פטנט, האם יש פטנט במדינה אחת או שהתקבלו פטנטים במדינות רבות, מה הערך המוסף שנותן, מה היתרונות, החסרונות, ההזדמנויות והסיכונים לפי מודל SOWT , מה התביעות שהתקבלו, כלומר מה היקף ההגנה שבפטנט, מה הפוטנציאל של הפטנט, כלומר מה הערכות והתחזית של – 5 שנים קדימה, מה ההכנסה ומה הרווח הצפוי בשנים הקרובות, מה הסיכון בהשקעה, האם בפיתוח יש מחקר ואין ודאות להצלחה טכנולוגית או מדובר בפיתוח וייתכנות טכנולוגית גבוהה.

במשרדנו אנו משלבים צוות טכני עורכי פטנטים וצוות מתחום השיווק ומנהל עסקים, כדי להכין תכנית עסקית שעונה על שאלות אלו, כדי לבצע הערכת שווי לפטנט, טלפן עכשיו לפגישת היכרות ללא עלות טלפן 03-9711011.

פטנטים ירוקים הם פטנטים שעוברים במסלול ירוק במשרד הפטנטים וזוכים לבחינה מהירה יותר לעומת פטנטים שנבחנים במסלול הרגיל. למשל פטנטים שעוזרים לתחום איכות הסביבה יש הצדקה למדינה דרך רשות הפטנטים לבחון אותם מהר יותר, תמריץ זה יעניק פטנט למבקש מהר יותר דבר שיעזור לו ליישם ולקדם את הפטנט וכתוצאה מכך לשפר או לעזור לאיכות הסביבה.

כדי לפנות להליך פטנט ירוק יש להגיש בקשה מתאימה לרשות הפטנטים בנוסף לבקשה ולמסמכים הרגילים המוגשים בבקשת פטנט, לנמק ולהסביר מדוע בקשה זו פרטנית עומדת בתנאי בקשה ירוקה.

אם תינתן החלטה שהבקשה נכנסת לגדר בקשה ירוקה, אז המבקש יקבל בחינה באופן מהיר יחסית בזמן של כ- 3-4 חודשים לערך.

כדי לעזור לממציאים בקשה זו אין לצידה אגרה לעומת בקשות מיוחדות אחרות שלרובן מתווספת אגרה. בדצמבר 2009 הופץ חוזר (מ.נ 76) של רשות הפטנטים אשר בו , מתוארים הקריטריונים לבחינה מזורזת של בקשות "ירוקות".

עורכי הפטנטים במשרדנו הגישו בקשות ירוקות שהתקבלו תוך זמן קצר יחסית, לפרטים נוספים צור קשר לפגישת היכרות ראשונית ללא עלות טלפן עכשיו למשרדנו 03-9711011.

פטנט על אפליקציה ותוכנה ממציאים פונים אלינו ושואלים אותנו האם ניתן לקבל פטנט על אפליקציה ותוכנה? התשובה היא שכן, פטנטים ניתנים על אפליקציות ותוכנות אך זהו תחום מורכב יותר לקבל עליו פטנט לעומת למשל פטנט לתחום חשמל או מכאניקה. במשרדנו צוות טכני ועורך פטנטים שניסח בקשות רבות לתחום האפליקציות והתוכנה וקיבל פטנטים רבים בתחומים אלו.

פטנטים בתחום אפליקציות ותוכנה מצריכות ידע בסוג כתיבה זו למשל עורך פטנטים מתחום כימייה לא תמיד ידע כיצד לערוך ולהגיש בקשה לפטנט בתחום התוכנה.

לעיתים פטנטים בתחום זה מקבלים דוח בחינה שאומר שהבקשה אינה בתחום טכנולוגי, עורך הפטנטים צריך להסביר ולהראות לבוחן שההמצאה החדשה אכן כן בעלות אופי טכנולוגי מבחין, שהבקשה עומדת בתנאי חוק הפטנטים.

למשל פטנטים רבים בתוכנה ואפליקציות ניתנים על שיטה, כלומר הבקשה מגדירה שיטה ולא מוצר שיכול להתבקש למשל בתחום המכאניקה, צריך לבדוק בכל מקרה לגופו ולהגדיר מהי ההמצאה בשילוב צוות טכני ועורך פטנטים יועץ.

צור קשר עכשיו לקבלת פרטים נוספים בטלפון 03-9711011.

רישום פטנטים על ידי עורך פטנטים הנו דרך בא מרבית הממציאים והחברות מגישות פטנטים, חוק הפטנטים מתיר לממציא עצמו להגיש בקשה או לעורך פטנטים או עורך דין מטעמו. אך עדיף לממציא שבעל רישיון עורך פטנטים או עורך דין שעוסק בתחום הפטנטים ינסח ויערוך את הבקשה עבור הממציא. כפי שאדם הולך לבית משפט בדרך כלל ישתמש בשירותים של עורך דין, כך גם עדיף בתחום הגשת פטנטים, תחום זה דורש ידע וניסיון.

במשרדנו אנו משלבים צוות טכני ועורך פטנטים משלב הרעיון, הצוות הטכני מכין שרטוטים והסברים טכניים להמצאה ועורך פטנטים מנסח אצ הבקשה כלומר עורך את בקשת הפטנט.

עורך הפטנטים אינו מוסיף ואינו מטפל בצד הטכני לכן חשוב לשלב מרכיב טכני בבקשה וכמובן את עורך הפטנטים שיערוך בקשת פטנט. עריכת בקשת פטנט טיפוסית מורכבת מחמישה פרקים, שרטוטים והסברים טכניים לשרטוטים הם חלקים חשובים בבקשה והחלק שיגדיר את היקף ההגשה של הפטנט הנו פרק התביעות. התביעות הם אלו שיגדירו מה היקף ההגנה ומה נכלל במונופול של בעל הפטנט.

לפרטים נוספים ופגישת היכרות ללא עלות צור קשר טלפן עכשיו 03-9711011.

ניתן להתחיל בפיתוח פטנטים גם לפני הגשת פטנט אך רבים מתחילים בפיתוח פטנטים לאחר הגשת הפטנט כדי שבעת הפיתוח יהיה כבר תאריך בכורה וכדי להפחית את החשש להעתקה או תפיסת ההמצאה על ידי מבקש אחר מתחרה.

הסכם סודיות הוא הסכם בין ממציא לאדם או גוף אחר שמציין את התנאים לשמירת סודיות. במשרדנו אנו נוהגים לחתום לממציא על הסכם סודיות כאשר הוא מגלה את המצאתו.

הפגישה הראשונה במשרדנו אינה כרוכה בתשלום, הפגישה נועדה להיכרות ראשונית, חתימה על הסכם סודיות ומתן הצעת מחיר לממציא או לחברה כדי להתקדם עם המצאתו. 

לקידום ההמצאה טלפן אלינו 03-9711011, אם יש לך שאלות נוספות נשמח לענות, ניתן לתאם פגישת היכרות ראשונה ללא עלות כדי לקבל הצעת מחיר לקידום ההמצאה.