ממציאים רבים אינם מבדילים בין "עורך דין פטנטים" לבין עורך פטנטים, עורך דין פטנטים הנו עורך דין לכל דבר ועניין, לעומתו עורך פטנטים הנו מקצוע ברישוי על פי חוק הפטנטים. עבודתו של עורך פטנטים הנה בהליכי רישום פטנט המוגשים לרשות הפטנטים.
עורך דין אומנם יכול לעסוק בתחום הפטנטים, אך מרבית עורכי הדין אינם יודעים ומכירים את התחום מבחינה פרקטית, "עורך דין פטנטים" מקבל את הסמכתו ככול עורכי הדין, אין הוא נבחן במבחני לשכת עורכי הדין על עריכת בקשת פטנט, אמנות פטנטים ועוד.
עורך פטנטים נבחן על חוק הפטנטים, תקנות הפטנטים הפסיקה וכן נבחן במבחן בכתב הכולל עריכת פטנט בפועל, כמו כן עורך פטנטים עובר התמחות (סטאז') במשך שנתיים תחת עורך פטנטים אחר בכדי לקבל תעודת עורך פטנטים.
עורכי פטנטים עיקר עבודתם הנה בתהליכי רישום פטנטים בישראל ובעולם, הליכים אלו מתבצעים מול בוחני פטנטים מטעם רשות הפטנטים, ראש רשות הפטנטים הנו רשם הפטנטים, במקרים מסוימים עורכי הפטנטים מופיעים בבית הדין של רשם הפטנטים.
לעומתם עורכי הדין יכולים לבצע פעולות שהן מחוץ למסגרת רשות הפטנטים, כלומר בתביעות הפרת פטנטים בבתי משפט או הגנה מפני תביעה על הפרת פטנט.
רוב עורכי הדין נעזרים בעורכי פטנטים בשלב רישום הפטנט, עורכי פטנטים בנוסף היותם עורכי פטנטים צריכים להיות בעלי תעודה מתחום הטכני, לדוגמא מהנדס מכונות, מהנדס תוכנה, ביולוג ועוד תחומים.
לעיתים נדירות יותר ניתן למצוא עורך פטנטים שהוא גם עורך דין, כלומר הוא עבר הן את בחינות לשכת עורכי הדין והן את בחינות הרישוי לעורך פטנטים, יתרון זה שאותו עורך פטנטים יכול גם לעסוק בהליכים מחוץ לרשות הפטנטים קרי בבתי משפט, לדוגמא עורך פטנטים ועורך דין חיים ברנדשטטר.
עורך הפטנטים בכדי לקבל רישיון עליו לעמוד בתנאי החוק למשל סעיף 142 לחוק הפטנטים :
"(א) זכאי להירשם בפנקס עורכי הפטנטים ולקבל רישיון עורך-פטנטים מי שנתמלאו בו אלה: (1) הוא תושב ישראל;
(2) מתקיים בו אחד מאלה:
(א) הוא רשום כמהנדס בפנקס המהנדסים והאדריכלים לפי חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958;
(ב) הוא סיים מוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, באחד המקצועות המפורטים בתוספת השנייה;
(ג) הוא סיים בחוץ לארץ מוסד להשכלה גבוהה או מוסד טכני גבוה, שאישר לעניין זה שר המשפטים לאחר התייעצות במועצה להשכלה גבוהה, באחד המקצועות המפורטים בתוספת השנייה;
(3) עמד בבחינות כאמור בסעיף 143 או שוחרר מהן;
(4) התמחה בישראל לא פחות משנתיים במשרד עורך-פטנטים העוסק במקצועו שלוש שנים לפחות, בלשכת הפטנטים או במחלקת-פטנטים של מפעל תעשייתי;
(5) שילם את האגרה שנקבעה.
(ב) שר המשפטים באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להוסיף בצו, על המקצועות המנויים בתוספת השנייה"
חברתנו עובדת ומשלבת בעבודתה עורכי פטנטים שחלקם גם עורכי דין, שיתוף פעולה בין צוות טכני לבין עורכי הפטנטים לעיתים קריטי להצלחה המסחרית של ההמצאה, במקרים רבים ניתן לראות שמוגשים פטנטים תיאורטיים, אך בפועל בעת יישום ההמצאה בבניית דגם או אב טיפוס היקף ההגנה משתנה ולעיתים נאלצים הממציאים להגיש פטנט חדש מאחר והפרטים הטכניים שונים בעיקרם.
בשלב הראשון הצוות הטכני שלנו מכין תכנון קונספט עקרוני, קרי שרטוטים וחומר טכני שמועבר לעורך הפטנטים, כלומר כבר בשלב ההתחלתי צריך לבחון כיצד מיישמים את ההמצאה כדי לספק די חומר טכני רלוונטי לעורך הפטנטים, כמו כן גם במקרים שכבר יש דגם והממציא חושב שיש לו את כל החומר הטכני, הצוות הטכני יכול להאיר את עיניו ולתת לו פתרונות יצירתיים שישפרו את המוצר או אפשרויות שמתחרים עלולים לנסות לעקוף את הגנת הפטנט, דרכי פעולה אלו מועברות בנוסף לעורך הפטנטים כדי שיתחשב בהם בעת ניסוח עריכת הפטנט.
המידע לעיל הנו חלקי ואינו מלא, יש להתייעץ עם עורך פטנטים לכל מקרה ומקרה באופן פרטני, שילוב בין צוות טכני לעורכי הפטנטים יכול למקסם ולמנף את היקף ההגנה של בקשת הפטנט, ניתוק בין הצוות הטכני לבין עורך פטנטים יכול להוביל לכך שכל צוות הולך בדרך שונה ובפועל הגנת הפטנט אינה מכסה את דרך פיתוח המוצר המיושם בדגם.